גחלילית

בעשורים האחרונים חווה העולם כולו האטה בקצב הילודה. מדוע? האם זו בעיה? ואם כן, מה אפשר לעשות?

הטיות החשיבה מחווטות עמוק במוחנו. רק הבנה מעמיקה שלהן וספקנות מתמדת יאפשרו לנו לתפקד בעולם מוצף מידע. כתבה אחרונה בסדרה

ממונטי הול ועד היד החמה: האינטואיציה שלנו לא מצטיינת בחשיבה הסתברותית ובהבנה סטטיסטית

תוכן שמקורו במחוללים מבוססי בינה מלאכותית פולש באופן גלוי לתוצרים אנושיים ומתפרסם אפילו בכתבי עת מדעיים

איך יכול להיות שאנחנו זוכרים דברים שמעולם לא קרו? על זכרונות שגויים ומניפולציות של זיכרון

לאורך ההיסטוריה בני האדם מצאו דרכים לגייס לעזרתם בני ברית קטנים ובוגדניים, שיסייעו להם להכריע את אויביהם

מה הקשר בין תחזית אסטרולוגית להגרלת לוטו שתוצאותיה הן סדרה של מספרים עוקבים בסדר עולה? בשני המקרים המוח שלנו עשוי לייחס משמעות לנתונים אקראיים. כתבה שביעית בסדרה

שכלולים במנועי קיטור ובייצור ברזל ובטון סללו את הדרך למהפכה ששינתה את העולם – לטוב ולרע

מאחורי הפנים הקלילות של תעשיית המשחקים בטלפון הנייד ובמחשב מסתתרת הבנה מעמיקה של המוח האנושי – ושל הדרכים להשתמש בידע הזה למטרות מסחריות

מה קורה כשבוחנים לעומק את הנתונים שלפנינו – אבל מתעלמים מנתונים רבים אחרים, פשוט משום שהם לא שרדו? כתבה שישית בסדרה

כבר כיום, יותר ויותר אנשים מסתמכים על הרשתות החברתיות בקבלת החלטות שקשורות לבריאותם. מומחים מזהירים שבתהליך הזה טמונה סכנה חמורה לבריאות הציבור

רכיבה על היפופוטמים מתחת למים, לוחמי אש מעופפים ואופרה בשחקים: כך נראית שנת 2000 באיורים מ-1900

איך תשובה לשאלה אחת יכולה לגרום לנו לטעות בשאלות אחרות לגמרי? תאשימו את הטיית העיגון. כתבה חמישית בסדרה

איך קשור “מבחן האינטליגנציה הקצר בעולם” לקבלת החלטות ולמודעות מהבהבות שדוחקות בנו לרכוש מהר, לפני שייגמר? כתבה רביעית בסדרה

הספרות, הקולנוע והטלוויזיה שופעים סיפורים על קשרים רומנטיים בין אדם למכונה. מה הם משקפים עלינו, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם על אהבה?

לפעמים אנחנו פוגשים ג’ירפה – ופתאום נדמה לנו שהעולם מלא ג’ירפות, אף שכמות הג’ירפות בעולם לא השתנתה. מקור התופעה הוא הטיה בשם הטיית הזמינות. כתבה שלישית בסדרה

הסרט האייקוני גרם למיליוני אנשים לפחד מהים, ושינה את תפיסת הציבור לגבי כרישים. 50 שנה אחר כך, מה הייתה השפעתו?

אנחנו נוטים להטיל ספק בעיקר במידע שסותר את השקפותינו, ולקבל ללא עוררין מידע שמחזק אותן. איך ההטיה הזאת מתבטאת בחיי היומיום? כתבה שנייה בסדרה

התקופה שאנחנו חיים בה לא רק מציפה אותנו בהררי מידע, אלא מצריכה גם מודעוּת לפגמים בחשיבה של עצמנו. איך עושים את זה? כתבה ראשונה בסדרה

שמונים שנה אחרי שסופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב הציע מדע סטטיסטי-מתמטי שמסוגל לחזות תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים – האם אנחנו קרובים יותר ליישומו?

לצד יתרונותיה העצומים בהנגשת הרפואה לציבור, היכולת לתקשר עם רופאים מהבית עלולה לעלות בפגיעה באיכות הטיפול ובקשר האישי בין רופאים לחולים

מאמרים שמתפרסמים בכתבי עת מדעיים עוברים ביקורת עמיתים – אך העמיתים לא מתוגמלים על כתיבת הביקורות האלה. האם ראוי לשנות זאת? משני מחקרים חדשים עולה תשובה חיובית

לכבוד שבוע הספר, אנשי מכון דוידסון ממליצים על ספרי מדע פופולרי ומדע בדיוני, מפריצת כספות במדבר עד ארץ הפלאות, ומִתָאים שחיים לנצח עד הביס המושלם במטבח

בשנת 2023 לבדה נמשכו כעשרת אלפים מאמרים מדעיים כוזבים. נראה כי המגמה – שהחלה בסין – רק מתרחבת. וזאת בעיה חמורה