הוא אוהב במיוחד להתחבר ליסודות אחרים, ומשתמשים בו מנשק גרעיני ועד בריאות השיניים, מציפוי מחבתות ועד שינוי אקלים. הכול על הפלואור.

קערת נירוסטה משמשת בניסוי כמראה קעורה שמרכזת את קרני השמש לנקודה אחת. ריכוז קרני האור הוא המאפשר חימום והבערת אש.

איך אפשר להפוך מים ליין? יין לחלב? חלב לבירה? ובכן… בעזרת המדע כמובן.

איך צמחים יודעים מתי לעשות פוטוסינתזה ובאיזו שעה ביום לפתוח את הפרחים? הכירו את השעון הביולוגי של העצים, העשבים וכל מה שצומח

בפרקים הקודמים ראינו מהי פעולת החזקה ואיך אפשר לפשט ביטויים הכוללים חזקות. בסרטון הזה יציג בפנינו פרופסור ון-שמוהוק את פעולת השורש.

כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב.

בניסוי הזה נגרום לקשית שתייה לזוז ולהימשך אלינו.

הסרטון שלפנינו עוסק בקרני הרנטגן והשימושים שלהן במחקר. הסרטון הוא השביעי בסדרה בת שמונה חלקים העוסקת בספקטרום האלקטרומגנטי והשימושים שלו במחקר.

שדה מגנטי הוא למעשה אזור בו מופעל הכח, ככל שנתרחק מהמגנט, הכח יחלש.

תחנת כח אוסמוטית, הינה תחנת כח המנצלת מפל ריכוזי מלח בשפך נהר לים. כאשר מערבבים שתי תמיסות, האחת עשירה במלחים והשניה דלה, המולקולות תמיד תשאפנה להתערבב וליצור הומוגניות. תחנת כח אוסמוטית מנצלת בדיוק את המגמה הזאת, וממירה אנרגיה פוטנציאלית כימית לאנרגית חשמל.

כבר זמן מה ידוע שפסי הזברה מרחיקים זבובים מוצצי דם. חוקרים שהלבישו סוסים בכיסוי מפוספס גילו איך הם עושים זאת – הפסים מבלבלים את הזבובים ומקשים עליהם לנחות.

בניסוי הזה נצליח לעשות מה שנראה בלתי אפשרי – להפריד תוך שניות מעטות בין מלח ופלפל מעורבבים ביחד.

בעקבות המחלוקת על מיכל האמוניה במפרץ חיפה: למה נחוץ החומר, איך מייצרים אותו ומדוע לא כדאי לאחסן אותו באזור מאוכלס?.

בכתבה קודמת הצגנו קסם שבו מים הופכים ליין שהופך לחלב שהופך לבירה, כעת אנו מציגים את ההסבר המלא לקסם הזה, שכולל מספר תגובות כימיות עוקבות

בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.

החלק השלישי בסדרת הסרטים מסביר שני נושאים חשובים במכניקת הקוונטים.

במחלת הסרטן, בקרת החלוקה של אחד התאים בגוף אובדת והוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. אם מערכת החיסון לא מצליחה להשמיד אותו בזמן, התא הפגום ייצור בהדרגה צבר תאים גדול שנקרא “גידול”.

חד גדיא בגרסת המציאות: חוקרים בארצות הברית גילו כי לצרעה התוקפת עצי אלון יש צמח טפיל התוקף את הזחלים שלה.

מעור ברווז ועד שכבת שומן, מפרווה שקופה ועד אנטי-פריז טבעי, מדובי קוטב ועד חיידקים המסייעים בייצור גלידה. כך מתמודדים יצורים חיים עם תנאי קור קיצוניים.

בטא קרוטן שנמצא לרוב בירקות (כמו גזר ועגבניות) משמש אותם לצורכי “התגוננות” מפני אורכי גל מסוימים של אור השמש שבעוצמות גבוהות יכולים לגרום לנזקים בתאים.