VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - קרינה וחומר

בסוף שנת 2021 שוגר טלסקופ החלל ג’יימס וֶבּ, הטלסקופ הגדול והמתקדם ביותר, שצפוי לשפוך אור חדש על היקום ולענות על שאלות כמו מתי נוצרו הגלקסיות הראשונות, איך נוצרים כוכבים ואיפה יש כוכבי לכת עם אטמוספרה שאולי מתאימה לקיום חיים.

הסרט שלפניכם מסביר מהם כתמי שמש ומה חשיבותם, חשיבות מחזור הופעתם והעלמותם מפני השמש, וכן על המחזור הסולארי

אסטרונומים ואסטרופיזיקאים עוסקים רבות בשאלה, כיצד הכל התחיל? כיצד נראה היקום ברגעיו הראשונים, ובשניותיו הראשונות? כיצד נוצרו הכוכבים הראשונים? הגלקסיות הראשונות? הטלסקופים המפותחים, הן בחלל והן על פני כדור הארץ מאפשרים לנו כיום לצלם ולהסתכל עמוק אל תוך היקום.

תיאוריית היחסות של אלברט איינשטיין מתארת את המרחב-זמן כאריג חלק ואחיד, שעצמים בעלי מסה סופית מכופפים אותו. התיאוריה הזו מתארת את כוחות הכבידה הקיימים ביקום, אולם רק בקנה מידה גדול – כלומר במרחקים גדולים.

קווארק למעלה ביחד עם קווארק למטה הם מרכיבי הפרוטון והנויטרון. הסרטון שלפנינו מסביר בקצרה על הקווארק למעלה ועל חלקו במודל הסטנדרטי.

פלורסנציה היא למעשה פליטת אור בעקבות עירור אלקטרונים באטום וצניחתם חזרה לרמתם המקורית.

קערת נירוסטה משמשת בניסוי כמראה קעורה שמרכזת את קרני השמש לנקודה אחת. ריכוז קרני האור הוא המאפשר חימום והבערת אש.

טכנולוגיה חדשה מאפשרת ליצור ולעבד חומרים שאינם מתאימים להזרקת דיו רגילה

מדוע נייר דבק מאיר כאשר פותחים אותו בחושך? ואיך אפשר להאיר עם גבישי סוכר?

הסתכלתם פעם על השמיים, ותהיתם מה בדיוק רואים שם? אם זה באמת מעניין אתכם, יש מצב שיום אחד תוכלו ממש לעבוד בזה! האנשים שזו העבודה שלהם נקראים “אסטרונומים” והם חוקרים את החלל ואת הכוכבים.

כשאנו קונים כיום מכשיר טלוויזיה, נבחר לרוב במסך פלזמה או LCD ממבחר המסכים הקיימים כיום. מסך פלזמה עובד על עיקרון הדומה לעיקרון פעולת מנורת פלורוסנט. גם כאן יש העלאת של אלקטרונים לרמת אנרגיה גבוהה יותר ופליטת אור בצבעים שונים בהתאם לגז בו נעשה שימוש. מסך הפלזמה למעשה מורכב מהרבה תאים קטנטנים של חומר שנותן לאור את הצבע הכחול, האדום או הירוק, ומהם אפשר להפיק את כל צבעי הקשת. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל מסך פלזמה.

מרביתם של הכוכבם בשמים, למעלה משמונים אחוז, הינם כוכבים קטנים מן השמש שלנו. כוכבים אלו מכלים את גז המימן, הדלק שלהם, בקצב איטי בהרבה מהקצב בה השמש שלנו או כוכבים גדולים ממנה מכלים את הדלק שלהם, ולכן מצד אחד ננסים אדומים פולטים אור מועט יחסית אולם מן הצד האחר אלו הם הכוכבים בעלי משך הבערה הארוך ביותר.

כאשר כוכבים מסיביים (כוכבים שמסתם גדולה בהרבה מזו של השמש שלנו) מסיימים את הדלק הגרעיני שבליבותיהם, הם קורסים פנימה תחת כוח הכבידה שלהם. הטמפרטורה והלחץ בליבתם עולים, תהליכים גרעיניים חדשים מתחילים להתרחש ולבסוף מתרחש פיצוץ עז – סופרנובה.

הניטרינו הינו חלקיק הנפלט בתהליכים גרעיניים כמו זה המתרחש בשמש. הסרטון שלפנינו מסביר בקצרה על הניטרינו ועל חלקו במודל הסטנדרטי.

הם נמצאים סביבנו, מתחתינו, מעלינו ואפילו בתוכנו. בלעדיהם לא היינו חיים. ובכל זאת קיומם בכמויות גדולות בכדור הארץ – ועוד במצב נוזלי – הוא פלא גדול. איך הם הגיעו לכאן?

כשזורקים אבנים על פני אגם קפוא, מקבלים צליל שמזכיר מאוד את קולות הירי של הרובים מ”מלחמת הכוכבים”. מה הבסיס המדעי לקול הזה?

בעזרת הממתיק המלאכותי התוסס אפשר ליצור מראה מהפנט של חגיגת טיפות עולות ויורדות.

חוקרים פיתחו צבע שכמעט ואינו בולע את קרינת השמש, וכך מצמצם את התחממות הבניינים שנצבעו בו וחוסך אנרגיה על קירורם

בפעם הראשונה הצליחו מדענים לתעד ישירות את “סגיטריוס A*” – החור השחור המרוחק 27 אלף שנות אור מאיתנו.