VOD עבור יסודי - מערכות ותהליכים ביצורים חיים

בניסוי הנוכחי נכין ספגטי – אבל בלי להשתמש בבצק או בקמח, אלא רק בשוקו בשילוב של חומר מסמיך ומקשה .

הראייה היא אחד החושים החשובים ביותר שיש לבני האדם, ובלעדיו לא יכולנו לקלוט את סביבתנו. העין, שבעזרתה אנו רואים, היא איבר מורכב ורגיש מאוד. הסרטון שלפנינו מתאר איך אנו רואים, תוך התמקדות בהיבטים הפיסיקליים והביולוגיים של הראייה.

לחץ נפשי גורם לשערנו להלבין ולפרוותם של עכברים להאפיר. איך? חוקרים פענחו את המנגנון הקושר בין תאי עצב לתאים האחראים לצבע השערות.

למרות הדימוי השלילי שנוצר לו, אין נכון להיום ראיות מדעיות משכנעות לנזק בריאותי כלשהו שנובע מתוסף המזון הנפוץ.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

ראשית נגדיר מהי קלוריה, קלוריה היא יחידת מידה של אנרגיה. יחידת הקלוריה שבה משתמשים במוצרי מזון היא למעשה קילו-קלוריה (באנגלית kilocalorie) שזה בעצם 1000 קלוריות.
כאשר מאפיינים מוצרי מזון, קלוריה אחת מוגדרת כאנרגיה הדרושה לחמם קילוגרם אחד של מים מ-24 מעלות צלזיוס ל-25. אם כן יש לזכור שיחידת הקלוריה בהקשר של מזון גדולה פי 1000 מיחידת הקלוריה המקובלת בפיזיקה וכימיה.

קואלות מוגדרות כיום כמין “פגיע” (vulnerable, צעד אחד לפני “בסכנת הכחדה”), אך למעשה איש אינו יודע כמה מהן נותרו בטבע: ההערכות הן בין 43 אלף ל-100 אלף, וקצב הצטמצמות האוכלוסייה אינו ידוע. ברור שהצעד הראשון במאמצי השימור של חיית הכיס הזאת צריך להיות סקר מקיף, שיספק מידע על מספר הקואלות ועל מיקומן. חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של קווינסלנד, אוסטרליה, מקווים להשיג את הנתונים הללו בעזרת רחפנים, מצלמות תרמיות ותוכנות מתקדמות.

המדע, כך נראה, מתקדם מהר יותר ויותר. טכנולוגיות שנראו עד השנים האחרונות דמיוניות הופכות לנגד עינינו למציאות, למשל הוצאת תאים מהגוף, הנדסתם גנטית בשיטה חדשנית כדי שיתקפו תאי סרטן והחזרתם לגוף. התקדמות נוספת שזכינו להיות עדים לה היא חיבור מערכת העצבים למחשבים המאפשרים למשותקים להזיז את ידיהם ורגליהם, ולקטועי גפיים להפעיל תותבים רובוטיים בכוח המחשבה.

כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב. התופעה תועדה היטב במחלות רבות, החל במקרים פשוטים של כאבים חולפים וכלה בריפוי דלקות זיהומיות ואפילו שיפור במצב של גידולים סרטניים.

הקורונה הזכירה לנו את חשיבות החיסונים, כמה זמן לוקח לפתח חיסון חדש? ומה הם השלבים בדרך?

תורשה אפיגנטית היא תחום מחקר חדש יחסית שמסביר איך צאצאים מקבלים מהוריהם תכונות מסוימות שלא נמצאות ב-DNA שלהם

מחקר: ציפורים במקסיקו מרפדות את קיניהן בבדלי סיגריות, כדי להשתמש בניקוטין כקוטל טפילים

לא בכל משפחה יש אבא, אמא וחלוקת תפקידים מסורתית. שבוע הגאווה הוא הזדמנות מצוינת להכיר מודלים משפחתיים אחרים, מציפורים המוסרות לאימוץ את גוזליהן ועד אבות שמגדלים את ילדיהם בתוך הפה

נשימה היא אחד התהליכים הכי חשובים בגופנו. היא מאפשרת לנו לספק לרקמות חמצן שבלעדיו לא נוכל לייצר אנרגיה. כדי להגיע לרקמות מהאוויר, החמצן צריך להתמוסס בדם ולעבור בו לכל התאים בגוף. הסרטון שלפנינו מסביר את תהליך הובלת החמצן מהריאות לרקמות.

לא בכל משפחה יש אבא, אמא וחלוקת תפקידים מסורתית. שבוע הגאווה הוא הזדמנות מצוינת להכיר מודלים משפחתיים אחרים, מציפורים המוסרות לאימוץ את גוזליהן ועד אבות שמגדלים את ילדיהם בתוך הפה

הם בעלי החיים הקטלניים ביותר על כדור הארץ, כימאים מיומנים ביותר המצויידים בחיישני-על, ויכולים למצוא כלי דם טוב יותר מכל רופא כירורג. ואיך כדאי להילחם בהם? בלייזר. או עם שמן.

פרופ’ דן יקיר ממכון ויצמן למדע יקבל השנה את פרס ישראל על מחקריו בדבר יחסי הגומלין בין צמחיה, אטמוספרה ואקלים

בניסוי הזה נפריד את הצבע של הפרחים לצבעים שמהם הוא מורכב – ונכיר כמה מהצבענים שנותנים לפרחים את גווניהם

לכו רגע לברז המטבח ובדקו אם יש בו מים. הם הגיעו מהר, לא? קבלו דרך נוספת אך איטית להחריד להפקת מים מ…עלים! רק אל תשתו אותם בסוף הניסוי, טוב?