VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

במהלך האבולוציה בני האדם איבדו את זנבם. פיתוח חדש מאפשר להחזיר לנו אותו, על יתרונותיו הרבים ליציבה

היזם אילון מאסק הציג את הטכנולוגיה שמפתחת חברת נוירלינק: שבבים להשתלה בראש המיועדים לשיקום משותקים, החזרת הראייה לעיוורים ואפילו השתלת מידע חדש במוח. מה החידוש ביוזמה? מה הסכנות? ומה הפוטנציאל?

דיווח שבועי על המגפה בישראל ובעולם כולו

מחקר חדש מציע שהמעבר לחקלאות ולמזון רך יותר שינה את צורת הלסת שלנו, והכניס ללשונותינו את הפ’ והב’ הרפות.

קקדו צהובי ציצית באוסטרליה למדו לפתוח פחים. במחקר חדש, שנעזר בדיווחים מהקהילה, החוקרים גילו שהיכולת הזו מועברת מאחד לשני בעזרת למידה חברתית

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.

יחסי גומלין ואיזון בין מערכות שונות במוח מאפשרים לפתור בעיות בצורה יצירתית ומקורית.

כיצד נוצרו לראשונה חיים? שאלת ראשית החיים היא אחת השאלות הבסיסיות והעמוקות ביותר בביולוגיה המודרנית. איך חברו יחד חומרים אנאורגנים (לא אורגנים) לכדי יצירת חומר אורגני ובסופו של דבר לדבר הזה שאנו מגדירים “חיים”?

הסרטון שלפנינו מסביר מהי בדיקת ממוגרפיה, איך היא נעשית ונותן מידע שימושי על אודות השיטה.

הסרטון שלפנינו מתאר את מורכבות המוח ברמות השונות, מהמוח השלם ועד לתא העצב הבודד, תוך התמקדות בהיפוקמפוס

בסרטון שלפנינו תוכלו לראות מהם התאים הדנדריטיים ולהכיר את תפקידם בתגובה החיסונית.

הנוירון, או תא העצב, הוא היחידה הבסיסית שממנה מורכבת מערכת העצבים. את תא העצב אפשר לחלק לשלושה חלקים שנבדלים זה מזה במבנה ובתפקוד שלהם: גוף התא, הדנדריט והאקסון.

הסרטון שלפנינו מסביר איך נוצר פוטנציאל הפעולה ואיזה תפקיד ממלאות בו תעלות הנתרן.

עצם העובדה שאנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו מפהקים לא מונעת מאיתנו לשאול למה הפיהוק מדבק. גם לשאלה הזו קיימות השערות רבות, שחלקן מוצג בסרטון הבא – שייתכן שיגרום לכם לפהק, אבל ממש לא מתוך שעמום.

הגילוי של מדענים מאוסטרליה מחזק את ההשערה כי יכולת זיהוי הפנים התפתחה ממערכת מוחית כללית לעיבוד מידע חזותי

רעלן שמאפשר לנחשים לצוד נחשים אחרים, מוליך-על חדש, דגים מהגרים ועוד.

פיתוח ישראלי: שילוב של כמה טכנולוגיות פשוטות מאפשר לרפא שברים קשים ומורכבים ביעילות רבה.

כמו שזרעונים מעבירים מידע גנטי לתוך ביציות, חוקרים מקווים להשתמש בהם גם כדי להוביל תרופות כימותרפיות לגידולים סרטניים ברחם

חוקרים השתילו ננו-חיישנים לקרינה תת-אדומה בעיניהם של עכברים, והראו כי הם אכן מסוגלים לראות את הקרינה הזו. האם בקרוב נוכל לייצר בני אדם שרואים היטב בחושך?