VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

הסרטון שלפנינו מסביר את תהליך הובלת החמצן מהריאות לרקמות.

המעיים שלנו עשירים במגוון רב של חיידקים המסייעים לנו בעיכול. החיידקים הללו אינם מזיקים כל עוד הם נמצאים בסביבת המעי. אולם מערכת החיסון של חולי קרוהן מזהה את החיידקים האלו כאויב, תוקפת אותם וגורמת דלקת חריפה במעי. המחלה אינה קטלנית, אך גורמת סבל רב לחולים בה. הסרטון שלפנינו מתאר בפשטות מה גורם למחלה ומציג דרך טיפול חדשנית בה.

אנמיה חרמשית היא מחלה גנטית שפוגעת ביכולת של ההמוגלובין המצוי בכדוריות הדם להוביל חמצן לתאי הגוף, ומתאפיינת בכדוריות דם מעוותות שצורתן מזכירה חרמש. המחלה נובעת ממוטציה ספציפית באחת מחומצות האמינו בהמוגלובין ומועברת באופן רצסיבי. הסרטון שלפנינו מסביר את מאפייני המחלה.

כשתא בגוף מתחיל להתחלק ללא בקרה הוא מוגדר כתא סרטני. רקמה של תאים סרטניים נקראת גידול. גידול סרטני זקוק למזון וחמצן כמו כל רקמה אחרת בגוף, ועל כן הוא מגייס לעזרתו את משאבי הגוף. לשם כך הוא מפריש הורמון שגורם ליצירת כלי דם (VEGF) וכך הם מגיעים אליו ומספקים לו את כל צרכיו בתהליך שנקרא אנגיוגנזה. כמו כן הגידול “יודע” לשעבד תאים שכנים ברקמת החיבור ואפילו תאי דם לבנים שנשלחים להילחם בו.

הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.

ברשתית העין של האדם יש שני סוגים של תאים קולטי אור. הקנים (rods) מתפקדים בעיקר בחשכה, ומזהים אור בלא הבחנה בין צבעים. לעומתם, המדוכים (cones) מתפקדים בעיקר באור מלא. ישנם שלושה סוגי מדוכים, שכל אחד מהם מבחין בקבוצה אחרת של אורכי גל – שהמוח מזהה כאדום, כירוק וככחול.

מדעני מכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה.

בסרטון נלמד על זיעה, קירור הגוף, וכיצד הטמפרטורה והלחות משפיעות עלינו. נלמד גם על לחות כחלק מהרכב האוויר, על לחות יחסית ועל השפעתה על הרגשת החום הכללי, ואיך קובעים את מדד עומס החום.

התוספתן הוא איבר צינורי קטן היוצא מהמעי הגס בחלק הימני התחתון של חלל הבטן. יש כמה סברות בנוגע לתפקידו, אך ידוע שהסרתו איננה פוגעת באיכות החיים של האדם. הסרטון שלפנינו מסביר על התוספתן ועל הליך כריתתו במקרה של דלקת.

מערכת החיסון אחראית להגן על הגוף שלנו מפני פולשים כמו חיידקים או וירוסים ומתאים סרטניים שמתפתחים בתוכה. לשם כך היא משתמשים במגוון רחב של דרכים שמרכיבות יחד את התגובה החיסונית.

בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.

המחלה המדבקת בעולם חוזרת – גם לישראל, בעיקר בקהילות ששיעור החיסון בהן נמוך. רק מידע אמין ומלא יאפשר לבלום את המחלה ואולי גם להכחיד אותה לגמרי

מערכת החיסונית בגוף שלנו אחראית לאתר, להשמיד ולתעד גורמים זרים שפולשים לגופנו (חיידקים, וירוסים ושאר טפילים). מדובר במערכת מורכבת ביותר שמחולקת לשני סוגים של תגובות המשתלבות זו בזו – התגובה המורשת והתגובה הנרכשת.

אחת הבדיקות הנפוצות שנעשות לנשים בהיריון היא דיקור מי השפיר. מדובר בבדיקה פולשנית שבמסגרתה שואבים מעט מי שפיר מהרחם וממצים מהם תאים עובריים. בעזרת בדיקות גנטיות אפשר לזהות בהסתברות קרובה למאה אחוז את קיומן של תסמונות גנטיות רבות וסטיות כרומוזומליות דוגמת תסמונת דאון.

האוכל שאנחנו אוכלים עובר בגוף תהליכי פירוק וספיגה רבים, כדי שנוכל לנצל ממנו את כל מה שרק אפשר. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שעוברים על המזון מרגע שהוא נכנס לפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק.

הסרטון שלפנינו מציג את האנטומיה של המוח הקטן: מיקומו, חלוקתו להמיספרות ולאונות וכמה מהגרעינים מרכזיים שבו.

כשאנחנו חושבים על טיפול תרופתי אנחנו מדמיינים לרוב תרכובת כימית שנרקחה במעבדה. אך הרפואה עושה שימוש גם בחלבונים ובפפטידים הקיימים בגוף באופן טבעי.

הסרטון שלפנינו מסביר איך מנגנון הראייה עובד מבחינה ביולוגית ברמת המערכת – כלומר איך האותות עוברים למוח ואיך פועלת התקשורת התוך-תאית.