VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.

כשתא בגוף מתחיל להתחלק ללא בקרה הוא מוגדר כתא סרטני. רקמה של תאים סרטניים נקראת גידול. גידול סרטני זקוק למזון וחמצן כמו כל רקמה אחרת בגוף, ועל כן הוא מגייס לעזרתו את משאבי הגוף. לשם כך הוא מפריש הורמון שגורם ליצירת כלי דם (VEGF) וכך הם מגיעים אליו ומספקים לו את כל צרכיו בתהליך שנקרא אנגיוגנזה. כמו כן הגידול “יודע” לשעבד תאים שכנים ברקמת החיבור ואפילו תאי דם לבנים שנשלחים להילחם בו.

הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.

ברשתית העין של האדם יש שני סוגים של תאים קולטי אור. הקנים (rods) מתפקדים בעיקר בחשכה, ומזהים אור בלא הבחנה בין צבעים. לעומתם, המדוכים (cones) מתפקדים בעיקר באור מלא. ישנם שלושה סוגי מדוכים, שכל אחד מהם מבחין בקבוצה אחרת של אורכי גל – שהמוח מזהה כאדום, כירוק וככחול.

מדעני מכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה.

בניגוד למה שרבים חושבים, הפרשת הזיעה זה לא בדיוק מה שמקרר את הגוף

התוספתן הוא איבר צינורי קטן היוצא מהמעי הגס בחלק הימני התחתון של חלל הבטן. יש כמה סברות בנוגע לתפקידו, אך ידוע שהסרתו איננה פוגעת באיכות החיים של האדם. הסרטון שלפנינו מסביר על התוספתן ועל הליך כריתתו במקרה של דלקת.

בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.

בסרטון – כתבה של רשת סקאיי הבריטית על הניסיון לפתח ביציות ותאי זרע באופן מלאכותי.

למרות הסלידה שהם מעוררים בחלקנו, חוקרים רואים בחרקים את גיבורי העל החדשים שיצילו את העולם מרעב. האם הם באמת חלופה מעשית לבשר?

מערכת החיסונית בגוף שלנו אחראית לאתר, להשמיד ולתעד גורמים זרים שפולשים לגופנו (חיידקים, וירוסים ושאר טפילים). מדובר במערכת מורכבת ביותר שמחולקת לשני סוגים של תגובות המשתלבות זו בזו – התגובה המורשת והתגובה הנרכשת.

אחת הבדיקות הנפוצות שנעשות לנשים בהיריון היא דיקור מי השפיר. מדובר בבדיקה פולשנית שבמסגרתה שואבים מעט מי שפיר מהרחם וממצים מהם תאים עובריים. בעזרת בדיקות גנטיות אפשר לזהות בהסתברות קרובה למאה אחוז את קיומן של תסמונות גנטיות רבות וסטיות כרומוזומליות דוגמת תסמונת דאון.

הסרטון שלפנינו מציג את האנטומיה של המוח הקטן: מיקומו, חלוקתו להמיספרות ולאונות וכמה מהגרעינים מרכזיים שבו.

עובר אנושי מתפתח ברחם אמו כ-40 שבועות (כתשעה חודשים). במהלך ההיריון מתפתחות בגוף המערכות השונות המרכיבות אותו, מתא יחיד ועד לתינוק שלם. הסרטונים שלפנינו מתארים את השלבים העיקריים בהתפתחות העוברית, שבוע אחר שבוע בצורה מופשטת.

הסרטון שלפנינו מסביר איך מנגנון הראייה עובד מבחינה ביולוגית ברמת המערכת – כלומר איך האותות עוברים למוח ואיך פועלת התקשורת התוך-תאית.

הסרטון שלפנינו מתאר את פעולת מערכת השתן, על שלל מרכיביה, ברמת המערכת וברמה המולקולרית. הסרטון מציג גם את אתרי המטרה שאליהם מתחברות תרופות משתנות.

הסרטון שלפנינו מסביר מהי סינסתזיה.

קטרקט (בעברית: ירוֹד), הוא מצב שבו נוצרת בעדשת העין עכירות שמפריעה לאור לעבור לרשתית ולכן פוגעת באיכות הראייה. הסרטון שלפנינו מציג שתי שיטות לניתוח קטרקט.

הסרטון שלפנינו מתאר בקצרה את שרשרת האותות שמופעלת אחרי שפעול הקולטן בתא דנדריטי ואת תוצאתה – הצגת האנטיגן הזר בפני תא דם לבן מסוג T ושפעולו.

במשך השנים התפתחו בין החרקים לבני האדם יחסים מורכבים של אהבה ושנאה. את הפרפרים, למשל, אנחנו תופסים כסמל היופי, הדבורים מייצרות עבורנו דבש מתוק וטעים וגחליליות מהפנטות אותנו. לעומת זאת, מיני חרקים אחרים כמו תיקנים, נמלים, יתושים ופרעושים מעוררים בנו לא פעם סלידה ממשית, או לפחות מטרד. הם מפיצים מחלות וזיהומים, פוגעים בגידולים חקלאיים ופולשים לבתינו. בגלל החרקים האלה נולד הצורך בהדברה או דחייה יעילה שלהם.