VOD עבור יסודי - מערכות בגוף האדם

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

בניסוי הזה נראה איך דבק פלסטי, צבע מאכל וסבון יוצרים ציור שמצטייר מעצמו, וחוזר על עצמו.

גופנו מרושת בתאי עצב שתפקידם לקלוט גירויים מהסביבה, להעביר את המידע למוח, לעבד אותו שם ולהוציא בתגובה פקודות לשרירים. בין היתר קיימים תאים שמגיבים לשינויים בטמפרטורה ומעבירים את המידע עליהם למוח.

הסרטון שלפנינו מסביר איך מנגנון הראייה עובד מבחינה ביולוגית ברמת המערכת – כלומר איך האותות עוברים למוח ואיך פועלת התקשורת התוך-תאית.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

הקורונה הזכירה לנו את חשיבות החיסונים, כמה זמן לוקח לפתח חיסון חדש? ומה הם השלבים בדרך?

גופנו מרושת בתאי עצב שתפקידם לקלוט גירויים מהסביבה, להעביר את המידע למוח, לעבד אותו שם ולהוציא בתגובה פקודות לשרירים. בין היתר קיימים תאים שמגיבים לשינויים בטמפרטורה ומעבירים את המידע עליהם למוח.

בניסוי הזה נלמד איך להפוך כל תמונה של פרצוף לתמונה מיוחדת שהבעת הפנים בה משתנה כל הזמן בהתאם לזווית המבט שלנו.

הראייה היא אחד החושים החשובים ביותר שיש לבני האדם, ובלעדיו לא יכולנו לקלוט את סביבתנו. העין, שבעזרתה אנו רואים, היא איבר מורכב ורגיש מאוד. הסרטון שלפנינו מתאר איך אנו רואים, תוך התמקדות בהיבטים הפיסיקליים והביולוגיים של הראייה.

אקנה היא אחת ממחלות העור המוכרות והנפוצות ביותר. על פני העור ישנן בלוטות חֶלֵב שמפרישות חומר שמנוני בשם חֶלֵב (באנגלית “סיבום” Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.

“קנאקים” באצבעות הם תופעה שבה נשמע מין קול נפץ קל עקב תנועה של מפרקי האצבעות. יש אנשים שמצטמררים רק למשמע הצליל ואילו אחרים מכורים להם. איך נוצרים קנאקים? האם זה מסוכן? ומי זה דונלד אונגר?

עור ברווז, לחץ דם, רעד וצורך להטיל שתן – איך כל אלה קשורים לקור ולאבותינו הקדמונים מאוד?

איך תאי העור מצליחים לשמור על הגוף מבודד גם כשהעור מתחלף?

בניסוי הזה נקפל את האצבעות כך שהקמיצה לא תוכל לזוז – כאילו היא משותקת.

יום העצמאות הוא גם חג צליית הבשר על האש, וזו הזדמנות מצוינת לבחון את המקורות הרחוקים ביותר של המנהג הזה: איך למדנו לשלוט באש ולהשתמש בה לבישול, ואיך האש שינתה אותנו והשפיעה על האבולוציה שלנו.

חוש הריח הוא אחד החושים היותר מסתוריים. בניגוד לשמיעה ולראייה, שבהם אנחנו מכירים לא רע את המנגנונים הבסיסיים ואת הפיזיקה והכימיה שעומדות מאחוריהם, חוש הריח עדיין אינו מובן לנו באותה רמה. אחת הסיבות העיקריות היא מורכבותו, שבבסיסה עומדים כ-450 קולטני ריח שונים. לשם השוואה, בעיניים יש לנו רק שלושה סוגים של קולטני אור.

בניית דגם כף יד שאפשר לשלוט בתנועת האצבעות שלו, בדומה ליד אמיתית

למה שוקו חם מרגיש מתוק יותר משוקו קר? איך משפיעים חושים אחרים על חוויית הטעם שלנו? ולמה הסיכוי שלכם לשנוא כוסברה גבוה יותר אם גם ההורים שלכם סולדים ממנה? הביולוגית ורד שפירא מתקנת הנחות רווחות ושגויות ומשתפת בפרטים מסקרנים על החוש החווייתי ביותר.

ההסבר המקובל היום מגיע מתחום הנוירוביולוגיה והוא הוצע בשנת 1964 ע”י החוקר הנרי אוורט.

בניסוי הנוכחי נכין כופתה של פירות יער, עטופה בציפוי שמיוצר בשיטה של בישול מולקולרי, בלי להשתמש בקמח או בבצק.