VOD עבור יסודי - מערכות בגוף האדם

בניסוי הנוכחי נכין ספגטי – אבל בלי להשתמש בבצק או בקמח, אלא רק בשוקו בשילוב של חומר מסמיך ומקשה .

נהוג לומר “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו”, אבל מה עושים כשהקנקן עצמו משפיע על מה שבתוכו? האם זה ייתכן?

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

מדוע הלב מזוהה עם הרגשות ובפרט עם אהבה? הרי מקור הרגשות הוא במוח. מתי בהיסטוריה נקשר הלב לרגש?

כלבים נוהגים לאכול צואה של עצמם ושל אחרים. מה זה עושה להם, האם זה מסוכן ואיך אפשר להתמודד עם התופעה?

מהי בעצם מלריה? איך נדבקים במחלה הזאת, ומה הקשר בין יתושים לתאי הדם שלנו? בסרטון נגלה את סיפור המחלה, את הדרך שבה היא פוגעת בגוף, ומי נמצא באוכלוסיית הסיכון.

חושי הטעם והריח קשורים זה לזה קשר הדוק. אצל מי שחוש הריח שלהם פגום, גם חוש הטעם לוקה בחסר. הסרטון שלפנינו עוסק בקשר שבין שני החושים.

בניסוי הנוכחי נכין בועיות קטנות של מיץ פטל בעלות מעטפת שקופה וקשיחה, שמתפצפצות בפה – בדומה לקוויאר, בשיטת בישול מולקולרי מיוחדת.

בקבוקים נמעכים, אוזניים מתפוקקות ואפילו קרישי דם. תנאי הסביבה במרומי השמיים אחראים ללא מעט תופעות משונות במטוסים.

הלב הוא משאבה שמספקת דם עם חמצן טרי וחומרי מזון לכל הרקמות בגוף. כדי שהאספקה תהיה קבועה ורציפה, קצב הלב חייב להיות מותאם לצרכי הגוף. אצל חולי לב מסוימים קצב הפעימות משתבש מסיבות אלה ואחרות והלב אינו מתכווץ בקצב ובמינון הנכון. התוצאה עלולה להיות חולשה ואף אובדן הכרה. קוצב הלב היא התקן שמסדיר את השיבושים הללו ומכתיב ללב איך לפעום כראוי. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועל קוצב הלב ואיך הוא מושתל.

נשימה היא אחד התהליכים הכי חשובים בגופנו. היא מאפשרת לנו לספק לרקמות חמצן שבלעדיו לא נוכל לייצר אנרגיה. כדי להגיע לרקמות מהאוויר, החמצן צריך להתמוסס בדם ולעבור בו לכל התאים בגוף. הסרטון שלפנינו מסביר את תהליך הובלת החמצן מהריאות לרקמות.

הסרטון מציג הסברים מקובלים לתופעה המעניינת של הדֵזָ’ה ווּ – תחושה מוזרה, שבה אנו מרגישים כאילו כבר חווינו את הרגע הזה בעבר – תופעה שרובנו עברנו לפחות פעם אחת בחיים.

למה בוכים על בצל שנחתך?
הסרטון מציע הסבר על הפרשת דמעות בתגובה לחומרים שהבצל מפיץ בעת החיתוך שלו.

נימי הדם הם כלי הדם הזעירים ביותר בגופנו וקוטרם אינו עולה בהרבה על זה של תא דם אנושי בודד. לנימים תפקיד חשוב בפיזור חומרי המזון, הגזים, הפסולת וההורמונים ברקמות השונות ובאיסופם.

בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי

אקנה היא אחת ממחלות העור המוכרות והנפוצות ביותר. על פני העור ישנן בלוטות חֶלֵב שמפרישות חומר שמנוני בשם חֶלֵב (באנגלית “סיבום” Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.

בסרטון זה מוצג ניסוי המלמד אותנו כמה זמן קרם הגנה עמיד במים, וכיצד חשוב לנהוג כדי להיות חכמים בשמש.

בניגוד למה שרבים חושבים, הפרשת הזיעה זה לא בדיוק מה שמקרר את הגוף.

האוכל שאנחנו אוכלים עובר בגוף תהליכי פירוק וספיגה רבים, כדי שנוכל לנצל ממנו את כל מה שרק אפשר. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שעוברים על המזון מרגע שהוא נכנס לפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.