VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מיקרוביולוגיה

40 שנים להכרזה של ארגון הבריאות העולמי על הדברת המחלה שקטלה מאות מיליוני בני אדם במאה העשרים בלבד, והשמידה כנראה תרבויות שלמות בעולם החדש.

בעיני רבים, תחום הביוטכנולוגיה מזוהה עם מדענים חמורי סבר בחלוקים לבנים שעושים דברים משונים במעבדות משוכללות, אך מתברר שאפשר להניע תהליכים ביוטכנולוגיים גם אצלנו במטבח, בלי חלוק ובלי ציוד יקר.

האנושות נמצאת במשבר רפואי. במלחמה בינינו לבין חיידקים גורמי מחלות, ידם על העליונה. אצל אוכלוסיות חיידקים הנחשפות לאנטיביוטיקות מתפתחת עמידות – כפי שחוזה תיאוריית האבולוציה – ואנו נותרים בלי אמצעי הגנה. במחקר שפורסם ב-Science חוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד ומהטכניון מציגים דרך לצפות בחיידקים בשעה שזה קורה: החיידקים נודדים בסביבה, פוגשים ריכוזים שונים של אנטיביוטיקה והעמידות נגדה מתפתחת.

איך תצמצמו את הסיכון להידבק? איך תדעו שנדבקתם ומה עליכם לעשות במקרה כזה? ומתי יהיה חיסון? כמה הנחיות מועילות.

מה נותן לגבינות מסריחות את ניחוחן העז ואיך זה שאנחנו אוהבים אותן למרות הכול?

מדוע שטיפת ידיים בסבון עדיפה על אלכוג’ל? עם אילו חומרים מחטאים קרון רכבת? ומדוע כדאי להימנע מקרינה?

המכונות הנגיפיות (והאנושיות) המאפשרות לנגיף הקורונה להדביק ולהשתכפל בתאים אנושיים.

מדעני מכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה.

פלסמיד הינו מקטע DNA מעגלי בגודל של 1,000-100,000 בסיסים, ומצוי בחיידקים. מטרתו המקורית של הפלסמיד הינו העברת מידע גנטי באופן רוחבי לשכנים לתרבית. כיום חוקרים רבים עושם שימוש בפלסמיד כאמצעי “לשתול” גנים רצויים בתאים או כאמצעי להעברת גנים מיוצור אחד לאחר. הסרטון שלפנינו מסביר מהם הפלסמידים וכיצד עושים בהם שימוש במחקר.

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים.

טכנולוגיית הריצוף הגנטי הובילה למהפכה נוספת – ההבנה שהאורחים החיים על גופנו ובתוכו משפיעים כמעט על כל היבט של חיינו.

החיידקים הינם צורת החיים הקדומה אך הנפוצה ביותר בכדור הארץ. החיידקים שייכים לממלכת הפרוקריוטים, כלומר תאים חסרי גרעין. החיידקים באים בשלל רחב של צורות וסוגים, ומסוגלים להתקיים כמעט בכל תנאים סביבתיים על פני כדור הארץ.

הסרטון שלפנינו מדבר באופן כללי על המחלה ומאפייניה.

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

מי מאיתנו לא חלה מעולם בשפעת? מדובר באחת מחלות הנפוצות ביותר בעולם, שסיבוכים שלה הרגו מיליוני אנשים במאה ה-20 לבדה. מטבע הדברים נעשה גם מחקר מדעי רב בניסיון למצוא לה תרופה, והסרטון שלפנינו מתאר את אחד הטיפולים החדשניים ביותר שהוצעו לה.

השוטון הוא אברון שמאפשר לחיידקים לנוע – מעין סיב שמחובר ל”מנוע” שמסובב אותו. הכוח המניע אותו הוא מפל ריכוזי יוני מימן, בדומה ל-ATP Synthase. הסרטון שלפנינו מציג את המבנה ואת אופן הפעולה הבסיסי של השוטון.

תורת הקונספירציה החדשה בצל משבר הקורונה טוענת שהחיסון – שאינו קיים עדיין – ישמש להשתלת שבבי מעקב בגופם של אנשים. המציאות כמובן שונה מאוד.

תופים זעירים, העשויים מיריעת גרפן דקיקה, עשויים להקל מאוד על זיהוי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולאפשר התאמה מהירה של הטיפול לחולה

המחלה תוקפת את תאי הדם הלבנים וכך מחסלת את מערכת החיסון וחושפת את הגוף למחלות זיהומיות. הסרטון שלפנינו מתאר כיצד הנגיף (שנקרא HIV) חודר לתאי הדם הלבנים, וממחיש את הדרכים שבהן נלחמים כיום במחלה ומעכבים את התקדמותה.

במאבק בינינו לבין החיידקים, האבולוציה מנצחת – יותר ויותר זנים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ומאלצים אותנו לפתח תרופות חדשות. מה עושים כדי למנוע התפתחות של “חיידקי-על”? צפו בסרטון.