VOD עבור יסודי - מדעי החיים

הן מתחילות ירוקות ובוסריות, מבשילות בצבע צהוב עז, ואז משחירות ומרקיבות. מהם התהליכים שמכתיבים את צבע הבננות?

במאבק בינינו לבין החיידקים, האבולוציה מנצחת – יותר ויותר זנים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ומאלצים אותנו לפתח תרופות חדשות. מה עושים כדי למנוע התפתחות של “חיידקי-על”?

איך נגרום למוח שלנו להתבלבל ולא להצליח להזיז את האצבעות שאנחנו רוצים להזיז?

הסרטון חושף את המדע שמאחורי האשליה החושית, ומתאר כיצד מערכת העצבים מתרגמת ומפרשת גירויים שפועלים על הגוף שלנו.

דניאל לוקח אותנו לטיול עירוני וחוקר אילו חיות בר מסתתרות לנו בין הבתים והעצים. הסרטון עונה על שאלות שונות ובין היתר מה הן חיות בר, ומהן הסיבות שאולי כדאי לא להאכיל אותן בסביבה עירונית.

בסרטון נלמד על מקורות המלח בים. מי זקוק למלח, ולמה הוא נחוץ כל כך ליצורים ימיים?

הידעתם שאחרי הגשם הראשון, האוויר מתמלא לרוב בשני דברים: ריח נפלא של גשם, והמוני נמלים מעופפות? בסרטון זה יצאנו להתרשם משתי התופעות, ולהסביר אותן.

.

הסרטון שלפנינו עוסק בהשפעת השינויים האקלימיים על צמחיית כדור-הארץ ואודות השפעתם של הצמחים על מחזור הפחמן.

תפוחי האדמה מתפרקים בגוף שלנו ל… סוכר! איך זה קורה? – מסע למשפחת הפחמימות.

לעיתים מערכת החיסון אינה מסוגלת להתמודד לבדה כנגד חיידקים ו נגיפים. החיסון הוא למעשה גורם חיצוני המוחדר לגוף, “מחמש” את מערכת החיסון לקראת התמודדויות כאלו ומהווה אמצעי מונע לפני שהפתוגנים מספיקים לפגוע בגוף.

בניסוי הזה נראה איך אפשר לבנות צפצפה באמצעות שאיפה של אוויר דרך נייר מגולגל.

בניסוי הנוכחי נכין ספגטי – אבל בלי להשתמש בבצק או בקמח, אלא רק בשוקו בשילוב של חומר מסמיך ומקשה .

הראייה היא אחד החושים החשובים ביותר שיש לבני האדם, ובלעדיו לא יכולנו לקלוט את סביבתנו. העין, שבעזרתה אנו רואים, היא איבר מורכב ורגיש מאוד. הסרטון שלפנינו מתאר איך אנו רואים, תוך התמקדות בהיבטים הפיסיקליים והביולוגיים של הראייה.

חוקרים מגרמניה גילו איך ציפורים מצליחות לנמנם תוך כדי תעופה למרחקים ארוכים.

העבודה על משלחת מאוישת למאדים כבר החלה, ואחד האתגרים הגדולים שמצפים לנו הוא איך לספק לאסטרונאוטים מזון.

פיתוחים ננוטכנולוגיים והשימושים שלהם בתחום הרפואה.

הלב הוא משאבה שמספקת דם עם חמצן טרי וחומרי מזון לכל הרקמות בגוף. כדי שהאספקה תהיה קבועה ורציפה, קצב הלב חייב להיות מותאם לצרכי הגוף. אצל חולי לב מסוימים קצב הפעימות משתבש מסיבות אלה ואחרות והלב אינו מתכווץ בקצב ובמינון הנכון. התוצאה עלולה להיות חולשה ואף אובדן הכרה. קוצב הלב היא התקן שמסדיר את השיבושים הללו ומכתיב ללב איך לפעום כראוי. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועל קוצב הלב ואיך הוא מושתל.

ב-2014, הושתל במוחו של איאן בורקהארט (Burkhart) בן 23 שבב מחשב קטן, שגודלו כגולה. הוא נותר משותק ברגליו ובידיו בעקבות תאונה שאירעה ארבע שנים קודם לכן, והשתלת השבב נועדה להחזיר את התפקוד לאחת מידיו.
כעבור שנתיים מייגעות של עבודה עם השבב, בורקהארט מסוגל להזיז את ידו ברמת תפקוד לא רעה בכלל. הוא מרים חפצים, מערבב משקאות ואפילו פורט על גיטרה.

אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.