VOD עבור יסודי - מדעי החיים

חושי הטעם והריח קשורים זה לזה קשר הדוק. אצל מי שחוש הריח שלהם פגום, גם חוש הטעם לוקה בחסר. הסרטון שלפנינו עוסק בקשר שבין שני החושים.

בניסוי הזה נגרום לעיגול להיראות גדול יותר או קטן יותר פשוט על ידי כך שנזיז אותו מסביבה אחת לאחרת.

האוכל שאנחנו אוכלים עובר בגוף תהליכי פירוק וספיגה רבים, כדי שנוכל לנצל ממנו את כל מה שרק אפשר. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שעוברים על המזון מרגע שהוא נכנס לפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק.

מדי פעם בפעם מתעוררת בהלה ברשתות החברתיות בעקבות סרטונים שמראים את הציפוי ה”מסוכן” של תפוחי עץ. אבל בסך הכל מדובר בשחזור של ההגנה הטבעית שלו.

בקבוקים נמעכים, אוזניים מתפוקקות ואפילו קרישי דם. תנאי הסביבה במרומי השמיים אחראים ללא מעט תופעות משונות במטוסים.

משחר ההיסטוריה ניסה האדם להתמודד עם מחלות ולא תמיד בהצלחה מרובה – החל ברפואת אליל וכלה ברפואה המודרנית של מאה השנים האחרונות. מאז שהאדם הכיר בחשיבות תהליך הפיתוח של התרופות, ובמיוחד בתהליך בקרת האיכות והיעילות שנדרש בהן, נוסחו הנחיות ברורות על הדרך הנכונה לאשר תרופה או טיפול רפואי. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.

דג המערות מטפס-המפלים, Cryptotora thamicola, הוא דג עיוור המתקיים בבריכות מים במערות וכפי ששמו מעיד עליו הוא מסוגל לטפס על סלעים במעלה המפלים כדי לעבור מבריכה לבריכה. יש עוד כמה מיני דגים המסוגלים לנוע ביבשה, אך אף אחד מהם לא עושה זאת כמוהו. דגים אחרים נשענים על סנפיריהם הקדמיים ומקפצים, או פשוט מתפתלים בבוץ. יש אפילו דג שמשתמש בפיו כבפיית יניקה ומושך את שאר גופו לעבר אבנים שפיו נצמד אליהן. דג המערות, לעומתם, פשוט הולך על ארבע גפיו, ממש כמו חיית יבשה.

אחת התכונות המבדילות בין אנשים ממוצא שונה היא יכולתה של מערכת החיסון להתמודד עם מחלות. שני מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת Cell מציגים את ההשערה, שההבדלים במערכת החיסון מקורם בתקופת האבן והם קשורים לגנים שעברו אל האירופים הקדמונים מהניאנדרטלים.

מה כשאנחנו דורכים בשלולית עם נעל בד רגלנו נרטבת, אבל נעליים שמצופות ב”שכבה נגד מים” יגנו עלינו טוב יותר? ואיך זה שאחרי כמה שעות של גשם המים יחלחלו גם לתוך נעלי עור רגילות, אלא אם כן נזכור לרסס מבעוד מועד את הנעליים בתרסיס דוחה מים? התכונה המשותפת לשכבת הבידוד ולחומר המסתורי שמונע חדירת מים לנעליים, או לחולצה בסרטון המצורף, היא תכונת ההידרופוביה (“פחד ממים”) שלהם.

משחר ההיסטוריה ניסה האדם להתמודד עם מחלות ולא תמיד בהצלחה מרובה – החל ברפואת אליל וכלה ברפואה המודרנית של מאה השנים האחרונות. מאז שהאדם הכיר בחשיבות תהליך הפיתוח של התרופות, ובמיוחד בתהליך בקרת האיכות והיעילות שנדרש בהן, נוסחו הנחיות ברורות על הדרך הנכונה לאשר תרופה או טיפול רפואי. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.

הקורונה הזכירה לנו את חשיבות החיסונים, כמה זמן לוקח לפתח חיסון חדש? ומה הם השלבים בדרך?

בעלי החיים היחידים שמייצרים כלים לא בשביל להשיג מזון: חוקרים גילו כי תוכים מאוסטרליה מייצרים כלי נגינה ומשתמשים בהם, ככל הנראה כדי להרשים את הנקבות

כדי לעוף באוויר לא חייבים כנפיים – עכבישים רבים יודעים להפוך את עצמם ל… כדור פורח

115 שנה להולדתו של קונרד לורנץ, מהאבות המייסדים של מדע התנהגות בעלי החיים, חתן פרס נובל וחבר לשעבר במפלגה הנאצית

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו. ולמה זה מעסיק אותנו כל כך? כי בתור חובבי מדע, תופעות טבעיות לא מוסברות הן כמו תיבת אוצרות מסתורית בשביל המוח שלנו, שלא ינוח עד שיצליח לפצח את התעלומה. גם אם לא נפצח את המיסתורין שעומד מאחורי הפיהוק, נוכל לפחות לומר שניסינו. ועל הדרך גם נלמד כמה דברים חדשים.

154 שנה לפרסום עבודתו של חלוץ הגנטיקה גרגור מנדל, שחשף את החוקים הבסיסיים של העברת תכונות מדור לדור

הדיונאה צדה זבובים ומעכלת אותם. הכדנית מחכה לחרקים בסבלנות ולא מאפשרת להם לברוח. אחרי יותר ממאתיים שנות מחקר, הצמחים הטורפים ממשיכים להפתיע

בעלי החיים היחידים שמייצרים כלים לא בשביל להשיג מזון: חוקרים גילו כי תוכים מאוסטרליה מייצרים כלי נגינה ומשתמשים בהם, ככל הנראה כדי להרשים את הנקבות

לא לגמרי ברור מדוע אנחנו משהקים, או איך לכל הרוחות גורמים לזה להפסיק, אך ההשערה היא שמדובר בשריד אבולוציוני שנותר מאבות אבותינו דמויי הצפרדע