תחנת כח הידרואלקטרית הינה תחנה המפיקה חשמל מנפילת מים. תחנות אלו נפוצות מאוד ברחבי העולם בנהרות גדולים עם מפלים או בצורה מלאכותית כסכר. עיקרון הפעולה של התחנה מאוד פשוט: נפילה של מים מגובה רב גורמת להנעת טורבינה המניעה מגנטים היוצריים שדה חשמלי.
הרוח מאז ומתמיד היתה מקור להפקת כח, בין אם בספינות מפרש, או בתחנות קמח המונעות בידי רוח. הרוח הינה משאב בלתי נגמר של אנרגיה. כיום משתמשים ברוח גם להפקת חשמל. הסרטון שלפנינו מתאר כיצד פועל תחנת כח המונעת בידי הרוח.
היום יום כדור הארץ הבינלאומי, דמיינו אי באמצע האוקיינוס השקט, נשמע חלומי נכון? ומה אם האי כולו מורכב מפלסטיק? כמה איים מפלסטיק צפים באוקיינוס השקט? מה זה פסאודומונס? ואיך זה יכול לעזור לנו להתמודד עם אחת הבעיות האקולוגיות הגדולות של ימינו?
תחנת כח אוסמוטית, הינה תחנת כח המנצלת מפל ריכוזי מלח בשפך נהר לים. כאשר מערבבים שתי תמיסות, האחת עשירה במלחים והשניה דלה, המולקולות תמיד תשאפנה להתערבב וליצור הומוגניות. תחנת כח אוסמוטית מנצלת בדיוק את המגמה הזאת, וממירה אנרגיה פוטנציאלית כימית לאנרגית חשמל.
הגז נוצר על ידי ריקבון של חומרים אורגניים במעבה האדמה במשך אלפי שנים. הובלת הגז מהמרבץ אל הלקוח הינה דבר מורכב, ומתבצעת לרוב בצינורות מתאימים בלחץ גבוה, אך לעיתים גם במיכליות בצורה נוזלית. הסרטון שלפנינו מראה כיצד הגז מובל ממרבץ הגז הטבעי עד לבית הלקוח.
גז טבעי הינו מחצב טבע שימושי, המשמש אותנו כדלק לחימום, בישול, והפקת חשמל. הגז הטבעי מורכב מתערובת גזים פחממניים, כאשר העיקרי שבהם מתאן. זיהום האוויר שנפלט בשריפת גז טבעי הוא נמוך ביחס לשריפת פחם או נפט, ומחירו הוא לרב נמוך יותר, ולכן מדינות רבות בוחרות להפיק חשמל בתחנות המונעות בגז כאלטרנטיבה לתחנות כח המונעות בפחם או בנפט.
בועות הסבון שכולם מכירים ונהנים להשתעשע בהן מלאות באוויר, אבל מה קורה אם במקום באוויר – ממלאים את בועות הסבון בגז מימן, הגז ה”קל” ביותר, שהוא גם חומר דליק מאוד.