בניסוי הזה נלמד איך אפשר להעתיק תמונה מעיתון לכל דף שנרצה – ממש כאילו השתמשנו במכונת צילום צבעונית, וכל זאת באמצעות נר ומטבע ובלי להשתמש בשום אמצעי טכנולוגי.
ההגדרה המילונית של מדע היא: “מחקר שיטתי במקצוע מסויים, מאורגן ומבוסס על עובדות, תצפיות או ניסויים שסוכמו לחוקים, לכללים ולאמיתות” (מתוך מילון אבן שושן). מחקרים מדעיים מבוססים על תצפיות, השערות והכי חשוב – ביקורת. כל תאוריה מדעית חייבת להיות ברת הפרכה, כלומר חייב להיות אפשרי לחשוב על ניסוי שתוצאותיו יוכלו לערער את אותה התיאוריה/ חייב להיות פתח לבחון את נכונות/ תחזיות התיאוריה בניסוי או תצפית. הסרטון שלפנינו מסביר על השיטה המדעית והעקרונות העומדים בבסיסה.
בניסוי הזה נלמד איך אפשר להעתיק תמונה מעיתון לכל דף שנרצה – ממש כאילו השתמשנו במכונת צילום צבעונית, וכל זאת באמצעות נר ומטבע ובלי להשתמש בשום אמצעי טכנולוגי.
טפלון, או בשמו הכימי פּוֹלִיטֶטְרָהפְלוּאוֹרוֹאֶתִילֶן, הוא חומר שהתגלה במקרה בשנת 1938 בארצות הברית, כאשר ניסו לייצר גז קירור למקררים. גז קירור לא התקבל – אבל התקבל חומר בעל תכונות מיוחדות, כאשר הידועה ביותר שלו היא חלקלקותו ושדברים לא נוטים להידבק אליו. מסיבה זו אחד השימושים הנפוצים ביותר בטפלון הוא ציפוי ‘נון-סטיק’, כלומר מונע הידבקויות, במחבתות וסירים.
לוקחים שתי קוביות קרח, נותנים לאחת נשיקה – ומכניסים את שתי הקוביות לשתי כוסות מלאות – קוביה אחת שוקעת והשניה צפה. האם תצליחו לפתור את החידה – איך זה יכול להיות? הפותר נכונה יזכה בתהילת עולם!!!
חידה #1 בסדרת החידות איך זה יכול להיות?! – שבה מוראית תופעה מעניינת או קסם, ואתם / הקהל צריכים לנסות לפתור.
למי מאיתנו זה לא קרה מעולם? הגעתם למכונת משקאות ביום שרב כדי להתרענן עם משקה מוגז קר. אך ברגע שפתחתם את הלשונית או את הפקק, כל הידיים והבגדים שלכם נספגו בנוזל, והמשקה המתוק והמרענן הפך לסיוט דביק שילווה אתכם עד סוף היום. מה ההסבר למשקאות המוגזים המתפרצים לכל עבר, ומדוע הם ניתזים אחרי שמנערים אותם?