VOD עבור יסודי - חומרים

חטיפים, מלחים, לימונים, חיידקים, כרוב, טונה ואפילו טושים – אצלנו כל דבר הופך לחנוכיה. חג אורים שמח!

למרות הניצול הלא יעיל שלו בכורים הגרעיניים הקיימים, לא צפוי מחסור באורניום בזמן הנראה לעין. ואם יאזל, תמיד נוכל להפיק אותו ממי האוקיינוסים

הקיץ הישראלי חם, אפילו מאוד. ומסתבר שלא רק אנחנו בני האדם מסוגלים להזיע אלא אפילו תפוחי אדמה! כל מה שצריך זה חומרים כמו סוכר ומלח כדי לגרום לזה לקרות

הוא משפר טעמים קיימים ומטשטש את אלה שאיננו אוהבים, משמר מאכלים לאורך זמן, וכשאופים בו עוף, מקבלים מעדן, אך צריכה עודפת שלו עלולה להיות מסוכנת.

לוקחים שתי קוביות קרח, נותנים לאחת נשיקה – ומכניסים את שתי הקוביות לשתי כוסות מלאות – קוביה אחת שוקעת והשניה צפה. אך איך זה קורה? – הנה הפתרון.

בניסוי הזה נשתמש בחבל שנלפף סביב שני מוטות, בדומה לגלגלת, כדי להגביר את הכוח שלנו. בעזרתו נוכל לגבור על (כמעט) כל זוג של אנשים בתחרות משיכה.

איך אפשר להעמיד ביצה על ה’קודקוד’ שלה בלי שהיא תיפול ומה הקשר לקולומבוס?

מגפת הקורונה מלווה בשפע של שמועות חסרות בסיס המתרוצצות ברשתות החברתיות. הנה כמה כללי אצבע פשוטים לזיהוי הודעות מזויפות

לשריפות ישנו תקפיד חשוב ביותר באקולוגיה של אזורים מיוערים. כן, קראתם נכון. השריפה מנקה את קרקעית היער מצמחיה סבוכה ה”חונקת” את העצים, היא מחזירה נוטריינטים שונים לקרקע ומדשנת אותה, והיא אף מסייעת בנביטה של צמחים (ישנם צמחים שצומחים טוב יותר לאחר שריפות) וזאת, בין השאר, בשל צמצום התחרות. הסרטון שלפנינו מסביר על סוגי השריפות השונות, חשיבותם לבתי גידול מיוערים, הנזקים שהן עלולות לגרום (ולא רק שריפת עצים) וכמובן הקשר של האדם.

אש היא תהליך חמצון – תגובה כימית מהירה.
בניגוד לאינטואיציה – מה שבוער (מתחמצן) הוא לא חומר הדלק אלא האדים (גזים) המשתחררים ממנו.

קמח או עמילן תירס יכולים להיות דליקים מאוד אם מפזרים אותם באוויר. צפו בהדגמה המרהיבה אבל אל תנסו אותה בבית!

הנה לכם ניסוי שכדאי לעשות בתור התערבות משעשעת עם אנשים – לבקש מהם לנפח בלון בתוך בקבוק, ואחרי שיתייאשו להראות להם איך עושים את זה באמת.

בניסוי הזה נלמד איך אפשר להעתיק תמונה מעיתון לכל דף שנרצה – ממש כאילו השתמשנו במכונת צילום צבעונית, וכל זאת באמצעות נר ומטבע ובלי להשתמש בשום אמצעי טכנולוגי.

בניסוי הנוכחי נבנה מטוס בעל צורה מוזרה מאוד שעף באופן מפליא.

בניסוי הזה ניצור מזרקה קטנה שפועלת בתוך בקבוק.

בכל כרטיס מגנטי, יש “פס מגנטי” שחבוי בו קוד סודי. צפו בסרטון המדגים כיצד אפשר לראות את הקוד הזה באמצעים ביתיים.

חומרים בקליפת התפוז יכולים להמיס גומי של בלון ולגרום לפיצוצו.

נוזלים יוניים הינה דרך חדשנית להמיס חומרים מבלי שיפלטו גזים רעילים לסביבה. הסרטון שלפנינו מסביר בקצרה על נוזלים יוניים.

בעזרת זכוכית מגדלת, יום שמש אפשר לצרוב את השם על חתיכת קרש. גם ד”ר אבי סאייג היה עם הילדים בבית בזמן הסגר, והוא ניצל את הזמן לערוך ולצלם איתם ניסויים שאפשר לעשות באמצעים ביתיים. גם כיף וגם מלמד.

טפלון, או בשמו הכימי פּוֹלִיטֶטְרָהפְלוּאוֹרוֹאֶתִילֶן, הוא חומר שהתגלה במקרה בשנת 1938 בארצות הברית, כאשר ניסו לייצר גז קירור למקררים. גז קירור לא התקבל – אבל התקבל חומר בעל תכונות מיוחדות, כאשר הידועה ביותר שלו היא חלקלקותו ושדברים לא נוטים להידבק אליו. מסיבה זו אחד השימושים הנפוצים ביותר בטפלון הוא ציפוי ‘נון-סטיק’, כלומר מונע הידבקויות, במחבתות וסירים.