VOD עבור יסודי - העשרה

הלב הוא משאבה שמספקת דם עם חמצן טרי וחומרי מזון לכל הרקמות בגוף. כדי שהאספקה תהיה קבועה ורציפה, קצב הלב חייב להיות מותאם לצרכי הגוף. אצל חולי לב מסוימים קצב הפעימות משתבש מסיבות אלה ואחרות והלב אינו מתכווץ בקצב ובמינון הנכון. התוצאה עלולה להיות חולשה ואף אובדן הכרה. קוצב הלב היא התקן שמסדיר את השיבושים הללו ומכתיב ללב איך לפעום כראוי. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועל קוצב הלב ואיך הוא מושתל.

אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.

הקורונה הזכירה לנו את חשיבות החיסונים, כמה זמן לוקח לפתח חיסון חדש? ומה הם השלבים בדרך?

המחלה המדבקת בעולם חוזרת – גם לישראל, בעיקר בקהילות ששיעור החיסון בהן נמוך. רק מידע אמין ומלא יאפשר לבלום את המחלה ואולי גם להכחיד אותה לגמרי

במחלת הסרטן, בקרת החלוקה של אחד התאים בגוף אובדת והוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. אם מערכת החיסון לא מצליחה להשמיד אותו בזמן, התא הפגום ייצור בהדרגה צבר תאים גדול שנקרא “גידול”.

154 שנה לפרסום עבודתו של חלוץ הגנטיקה גרגור מנדל, שחשף את החוקים הבסיסיים של העברת תכונות מדור לדור

לא לגמרי ברור מדוע אנחנו משהקים, או איך לכל הרוחות גורמים לזה להפסיק, אך ההשערה היא שמדובר בשריד אבולוציוני שנותר מאבות אבותינו דמויי הצפרדע

הכלב הוא חברו הטוב של האדם בבריאות וגם בחולי. בסרטון נגלה עובדות מעניינות על חוש הריח העוצמתי במיוחד שיש לכלבים, ועל היכולת שלהם לזהות מחלות מסוימות בזכות חוש מיוחד זה.

השמועה אומרת כי מי שאוכל פרג נכשל לאחר מכן בבדיקת סמים. יצאנו לבדוק.

מדוע הוורידים נראים כחולים? זאת רק אשליה אופטית. ודם עני בחמצן? הוא בעצם אדום כהה.

בניסוי הנוכחי נכין כופתה של פירות יער, עטופה בציפוי שמיוצר בשיטה של בישול מולקולרי, בלי להשתמש בקמח או בבצק.

סימביוזה מפתיעה מאפשרת ליצורים מיקרוסקופיים החיים על קרקעית הים למצוא את דרכם לפי השדה המגנטי של כדור הארץ, בעזרת חיידקים מגנטיים.

בני שבט מהאוקיינוס השקט מסוגלים לצלול לעומק רב וזמן רב בלי ציוד, בין השאר בזכות התאמות גנטיות.

מיינו לעצמכם את המצב הבא: אתם חוצים להנאתכם את הכביש (במעבר חציה, כמובן) בדרך לבית של חבר. פתאום אתם שומעים חריקת בלמים ורואים מכונית מתקרבת אליכם במהירות ולא נראה שתצליח לעצור. מכיוון שאתם זריזים אתם מספיקים לזנק הצדה ולהתחמק רגע לפני שהמכונית נעצרת על מעבר החציה, במקום שבו עמדתם לפני רגע. ניצלתם! אתם עדיין בחתיכה אחת, אבל זיעה קרה עוטפת אתכם, אתם רועדים כעלה נידף ברוח והלב שלכם דופק בכוח כאילו הוא רוצה לפרוץ החוצה מבית החזה.

המדע, כך נראה, מתקדם מהר יותר ויותר. טכנולוגיות שנראו עד השנים האחרונות דמיוניות הופכות לנגד עינינו למציאות, למשל הוצאת תאים מהגוף, הנדסתם גנטית בשיטה חדשנית כדי שיתקפו תאי סרטן והחזרתם לגוף. התקדמות נוספת שזכינו להיות עדים לה היא חיבור מערכת העצבים למחשבים המאפשרים למשותקים להזיז את ידיהם ורגליהם, ולקטועי גפיים להפעיל תותבים רובוטיים בכוח המחשבה.

מגפת הקורונה מלווה בשפע של שמועות חסרות בסיס המתרוצצות ברשתות החברתיות. הנה כמה כללי אצבע פשוטים לזיהוי הודעות מזויפות.

מה נותן לגבינות מסריחות את ניחוחן העז ואיך זה שאנחנו אוהבים אותן למרות הכול?

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו. ולמה זה מעסיק אותנו כל כך? כי בתור חובבי מדע, תופעות טבעיות לא מוסברות הן כמו תיבת אוצרות מסתורית בשביל המוח שלנו, שלא ינוח עד שיצליח לפצח את התעלומה. גם אם לא נפצח את המיסתורין שעומד מאחורי הפיהוק, נוכל לפחות לומר שניסינו. ועל הדרך גם נלמד כמה דברים חדשים.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים

מגפת הקורונה מלווה בשפע של שמועות חסרות בסיס המתרוצצות ברשתות החברתיות. הנה כמה כללי אצבע פשוטים לזיהוי הודעות מזויפות