VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

איך תצמצמו את הסיכון להידבק? איך תדעו שנדבקתם ומה עליכם לעשות במקרה כזה? ומתי יהיה חיסון? כמה הנחיות מועילות.

כשאנחנו חושבים על טיפול תרופתי אנחנו מדמיינים לרוב תרכובת כימית שנרקחה במעבדה. אך הרפואה עושה שימוש גם בחלבונים ובפפטידים הקיימים בגוף באופן טבעי.

מיקרוסקופ הוא אחד מכלי המחקר הוותיקים והשימושיים ביותר, הוא מאפשר לחוקרים לראות בהגדלה דברים שאינם ניתנים להבחנה באופן טבעי.

נגיף הקורונה החדש שהתפרץ בווהאן שבסין בדצמבר 2019 (SARS-CoV-2, הגורם למחלת COVID-19) ממשיך להפיל קורבנות, ואנשי ארגון הבריאות העולמי (WHO) חוששים שהוא עלול להפוך למגיפה עולמית.

בניסוי הזה נראה עד כמה ראיית העומק שלנו משתבשת כאשר אנו רואים בעין אחת בלבד.

עור ברווז, לחץ דם, רעד וצורך להטיל שתן – איך כל אלה קשורים לקור ולאבותינו הקדמונים מאוד?.

שילוב סיבים ייחודי, חיבור הדוק של הכנפיים לבטן ותפרי כנפיים דמויי רוכסן מאפשרים לחרק הצפון-אמריקאי לשרוד לפעמים אפילו דריסה תחת מכונית

כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות בקשר לנגיף הקורונה החדש. עד כמה הן מבוססות? האם כדאי להעביר אותן הלאה?

מחקר חדש: דובי הגריזלי במערב קנדה מתחלקים לכמה קבוצות גנטיות, שאזורי המחיה שלהן חופפים לאזורים בהם חיו שבטים שונים של בני אדם – ככל הנראה משום שהם מסתמכים על משאבים דומים

שימפנזים נצפו כאשר הם מניחים חרקים על פצעים פתוחים, שלהם ושל שימפנזים אחרים. עדיין לא ידוע מדוע הם עושים זאת, ואם זה עוזר בצורה כלשהי לטיפול בפצע

פשיטות, חטיפות וגם מרד עבדים: לכבוד פסח, על החיים הסודיים של הנמלים שלוקחות כשפחות נמלים ממינים אחרים

במחילות של גופרים, מכרסמים צפון אמריקאיים, שוררים תנאים שמעודדים צמיחת שורשים – אותם הם אוכלים. חוקרים חלוקים בשאלה אם ניתן לקרוא לכך חקלאות

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.

בניסוי זה נראה איך אפשר לתעתע במוח ובמערכת הראייה בקלות, באמצעות יצירת שתי צורות דמויות בננה, שגודלן נראה שונה כאשר משנים את המיקום היחסי שלהן.

טיפול נסיוני בשווייץ איפשר לשלושה נפגעי חוט שדרה שנותרו משותקים לשוב ללכת בכוחות עצמם, בזכות התקן המעביר לגפיים את האותות החשמליים מהמוח

מחקר גילה כי חלק מתושבי איסלנד פיתחו במהלך האבולוציה את היכולת לא להריח דגים רקובים – וכך זכו לתזונה עשירה יותר

הנמלים הקופצות ההודיות משנות את גופן ומכווצות את מוחן כשהן מנסות לזכות בזכות להתרבות. אם הן נכשלות בכך הן משתנות בחזרה ומוחן גדל. זה המקרה הראשון בו התגלה חרק המסוגל לעשות זאת

לא רק בני אדם לומדים זה מזה. אצל בעלי חיים רבים נצפו מנהגים ומסורות שמועברים מאחד לשני ומדור לדור, ויוצרים מערך התנהגות ייחודי– תרבות שעשויה להיות שונה מקבוצה לקבוצה

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע