VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

מחקר חדש: כמו ציפורי שיר ולווייתנים, גם החולד העירום לומד את הקולות הייחודיים לקבוצתו, ולכל קבוצה יש “ציוץ מזהה” משלה

מחקר חדש מגלה שעכבישים יכולים להשתמש ברשת הקורים שלהם כמעין עור תוף חלופי שמחדד באופן משמעותי את יכולתם לחוש קולות

המיטוכונדריה ידועים כיצרני האנרגיה של התאים. אך מחקר חדש מראה כי אברונים אלה משתתפים גם במיקוד קרני האור בתאי העין

אפופטוזיס הוא תהליך המוות המתוכנן של תא. מדובר בתהליך חשוב מאוד שממלא תפקיד חיוני במנגנונים רבים של הגוף. האפופטוזיס מאפשר התפתחות איברים תקינה בשלב ההתפתחות העוברית ואחראי לסלקציה של תאי דם לבנים, להרג תאים סרטניים או חולים ולהרג של תאים זקנים.

פיתוח ישראלי: שילוב של כמה טכנולוגיות פשוטות מאפשר לרפא שברים קשים ומורכבים ביעילות רבה.

מצווה להשתכר בפורים? מתברר שגם את הפטנט הזה בעלי חיים אחרים גילו הרבה לפני האדם: מקופים עד פילים, ומציפורים עד זבובים – החיות ששותות אלכוהול עדלאידע

שחזור של ניסוי בן 60 שנה מצא שדבורי דבש נעזרות במידע חזותי מסוים כדי לדעת באיזה גובה הן עפות

כולם יודעים שצמחים אינם מסוגלים לזוז. האם כולם טועים? מחקר חדש בוחן איך עלי המימוזה הביישנית מתקפלים בתגובה למגע.

המיקרוסקופ הינו אחד מכלי המחקר המודרני הותיקים ביותר. עקרון הפעולה של מיקרוסקופ אור הוא מאוד פשוט, ודומה לעקרון פעולת הזכוכית מגדלת. ישנן לפחות שתי עדשות המגדילות את העצם הנצפה, על ידי שבירת קרני האור העוברות דרכן. ישנם סוגים רבים של מיקרוסקופים. הנפוץ מבינהם הוא מיקרוסקופ האור.

ה-mRNA הוא העתק של הגן השמור בדנ”א ומכיל את כל המידע הדרוש לקידוד החלבון, כולל הרבה מידע בקרתי שאינו נחוץ לתרגום עצמו, הסרטונים שלפנינו עוסקים בתהליכי העיבוד של ה-mRNA.

חתני פרס נובל ברפואה לשנת 2017 הם המדענים שפענחו את המנגנון המולקולרי של השעון וגילו כיצד הוא פועל בתאים

הנמלים הקופצות ההודיות משנות את גופן ומכווצות את מוחן כשהן מנסות לזכות בזכות להתרבות. אם הן נכשלות בכך הן משתנות בחזרה ומוחן גדל. זה המקרה הראשון בו התגלה חרק המסוגל לעשות זאת

בעל חיים קדום הקרוב לג’ירף היה בעל “קסדה” של עצם וקרן, וצוואר שבנוי במיוחד לחבטות של ראש בראש. האם הצוואר הארוך של הג’ירף המודרני הוא התאמה אחרת לאותו צורך – לחימה של הזכרים זה בזה על גישה לנקבות? הוויכוח עוד לא הוכרע

במחקר חדש, חוקרים ממכון ויצמן למדע השתמשו בבינה מלאכותית כדי ליצור אלפי אנזימים יציבים ויעילים יותר מאלה שקיימים בטבע.

בתוך שש שנים חוללה הטכנולוגיה החדשנית לעריכת גֵנים מהפכה בתחומי הרפואה, החקלאות והמחקר. אולם מאחורי הקלעים רוחשים מאבקים עם משמעויות כלכליות ומדעיות מרחיקות לכת

בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח

בעל חיים קדום הקרוב לג’ירף היה בעל “קסדה” של עצם וקרן, וצוואר שבנוי במיוחד לחבטות של ראש בראש. האם הצוואר הארוך של הג’ירף המודרני הוא התאמה אחרת לאותו צורך – לחימה של הזכרים זה בזה על גישה לנקבות? הוויכוח עוד לא הוכרע

הביוכימיה היא ענף מחקר שמתאר את מנגנוני הפעולה של החומרים בתא ברמה המולקולרית. עם התקדמות הטכנולוגיה התפתחו שיטות מחקר מתקדמות יותר יותר, והיקף התגליות בתחום עלה במידה משמעותית.

מיחזור חלבונים הוא תהליך חשוב ביותר במחזור החיים של התא. בעזרת מערכת הפירוק התא נפטר מחלבונים ישנים, חלבונים שסיימו את תפקידם וחלבונים עודפים (שעלולים להיות חלבוני נגיפים). התהליך כולל תיוג על ידי שרשרת של חלבוני יוביקוויטין ופירוק בקומפלקס אנזימטי ענק שנקרא פרוטאוזום.

מדענים מתחומים שונים משתמשים בכלים ושיטות ממעבדות המחקר שלהם כדי ליצור יצירות אמנות שונות כמו פסלים, ציורים ואפילו מוזיקה. השילוב של המדע ביצירות אמנות אמנם אינו חדש, אך בשנים האחרונות הוא זוכה לאהדה גם בקהל הרחב, מחוץ לקהילה המדעית, ומסוקר גם בכלי התקשורת הפופולריים.עכשיו הגיע תורה של טכניקה חדשנית לקיפול DNA.