VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

כולכם שמעתם בוודאי על מחלת הסרטן על שלל צורותיה. אך האם עצרתם אי פעם וניסיתם להבין איך היא מתפתחת? בסרטון שלפנינו מתוארת התפתחות מחלת המחלה מהתא הממאיר הראשון, דרך התפתחות הגידול והאופן שבו הוא מגייס את משאבי הגוף ועד לשליחת הגרורות לאיברים נוספים.

התוספתן הוא איבר צינורי קטן היוצא מהמעי הגס בחלק הימני התחתון של חלל הבטן. יש כמה סברות בנוגע לתפקידו, אך ידוע שהסרתו איננה פוגעת באיכות החיים של האדם. הסרטון שלפנינו מסביר על התוספתן ועל הליך כריתתו במקרה של דלקת.

כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב.

עובר אנושי מתפתח ברחם אמו כ-40 שבועות (כתשעה חודשים). במהלך ההיריון מתפתחות בגוף המערכות השונות המרכיבות אותו, מתא יחיד ועד לתינוק שלם. הסרטונים שלפנינו מתארים את השלבים העיקריים בהתפתחות העוברית, שבוע אחר שבוע בצורה מופשטת.

במחלת הסרטן, בקרת החלוקה של אחד התאים בגוף אובדת והוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. אם מערכת החיסון לא מצליחה להשמיד אותו בזמן, התא הפגום ייצור בהדרגה צבר תאים גדול שנקרא “גידול”.

כשווירוס חודר לגוף הוא ממהר להיכנס לתוך תא הפונדקאי שלו כדי לחמוק מתגובת המערכת החיסונית אליו. בתוך התא הוא חופשי לשעבד את משאבי התא ולהתרבות באין מפריע ולשחרר החוצה העתקים שלו שידביקו תאים אחרים של הגוף.

מדעני מכון ויצמן גילו כי תגובת הגוף לאכילת לחם משתנה מאדם לאדם ככל הנראה בשל הרכב חיידקי מעיים שונה.

השרירים בגופנו אחראים על כל הפעולות שדורשות תנועה כלשהי, החל בתנועות רצוניות כמו הליכה, אחיזה או הנעה של האיברים וכלה בתנועות אוטומטיות כמו נשימה, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, הפרשות ועוד. לכל השרירים בגוף יש מנגנון פעולה דומה, שכולל פעילות תלוית סידן ו-ATP של מנוע מולקולרי בשם מיוזין, שמחליק על גבי אקטין. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל שריר שלד.

הסרטון שלפנינו מסביר מהי בדיקת ממוגרפיה, איך היא נעשית ונותן מידע שימושי על אודות השיטה.

בניסוי הזה נלמד איך להפוך כל תמונה של פרצוף לתמונה מיוחדת שהבעת הפנים בה משתנה כל הזמן בהתאם לזווית המבט שלנו.

בניסוי הזה נגרום לעיגול להיראות גדול יותר או קטן יותר פשוט על ידי כך שנזיז אותו מסביבה אחת לאחרת.

מדענים ואמנים מארה”ב חברו ליצירת תערוכה המשקפת את המתרחש במוח בעת שאנו צופים ביצירת אמנות.

בשורה לחולי פוסט-טראומה? ניסויים בסם המעורר הצליחו לשפר מאוד את מצבם של חולי PTSD שלא הגיבו לטיפולים המסורתיים, ואף לרפא את חלקם. כעת מתחיל השלב השלישי והקובע לפני אישור התרופה.

חוקרים מארצות הברית ומיפן מדווחים על פיתוח חומר הפועל כמו אופיואידים, אך הוא פחות מסוכן וממכר, לפחות בניסוי קטן על קופים

חוקרים השתילו ננו-חיישנים לקרינה תת-אדומה בעיניהם של עכברים, והראו כי הם אכן מסוגלים לראות את הקרינה הזו. האם בקרוב נוכל לייצר בני אדם שרואים היטב בחושך?

חוקרים לימדו חולדות לשחק מחבואים, כדי להתחקות אחר התהליכים הקוגניטיביים המעורבים במשחק.

כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות בקשר לנגיף הקורונה החדש. עד כמה הן מבוססות? האם כדאי להעביר אותן הלאה?

מכונות זעירות שיוצרו מתאי צפרדעים מצאו דרך ליצור עותקים חדשים של עצמן – בלי שתוכנתו לכך

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.