VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - גנטיקה (תורשה)

מיקרוביום, ביג דאטה, גלי כבידה, בוזון היגס וממשק מוח-מכונה – אלה רק חלק מהתגליות והפיתוחים שעיצבו עשור של מהפכות מדעיות ופריצות דרך שישנו – וכבר משנות – את חיינו

הדנ”א הוא מולקולה ענקית שאורכה הכולל אצל בני אדם מגיע לשני מטרים, אך היא ארוזה בתא שטח קטנטן של 1 מיקרומטר (מיליונית המטר). המולקולה מכילה בתוכה את תוכנית האב של כל התהליכים והמבנים הגוף והיא קיימת בשלמותה בכל תא מתאי גופנו.
במצב רגיל, הדנ”א נמצא במצב חצי משוחרר, כדי שהתא יוכל לשעתק גנים ולקיים את כל התהליכים הדרושים לתפקודו. הסרטון שלפנינו מתאר את מבנה האריזה של הדנ”א, החל מהרמה המשוחררת ועד לרמת הכרומוזום.

154 שנה לפרסום עבודתו של חלוץ הגנטיקה גרגור מנדל, שחשף את החוקים הבסיסיים של העברת תכונות מדור לדור

חוקרים מצאו אילו מוטציות יוצרות גֵנים חדשים בעלי תפקיד מוגדר – וזיהו כך גֵן שאחראי להתפתחות מוח גדול אצל בני אדם וקופים.

כולנו שונים זה מזה. השונות הזאת הכרחית לשרידות המין שלנו וליכולת שלו להסתגל לתנאי סביבה חדשים, ולמעשה היא אחד מהעקרונות המרכזיים של האבולוציה. כדי ליצור אותה הטבע נדרש לערבב את מאגר הגנים שלנו ללא הרף. אחד המנגנונים שמאפשרים את זה הוא השחלוף (רקומבינציה) – תהליך שבו גנים מוחלפים בין כרומוזומים שכנים במהלך חלוקת ההפחתה (מיוזה). הסרטון שלפנינו מתאר איך מנגנון השחלוף פועל על ידי יצירת “צומת הולידיי”.

חוקרים מסין שהחדירו לתאי קופים גן של אדם המעורב בהתפתחות המוח טוענים כי זה שיפר את הזיכרון של הקופים המושתלים. אבל מדענים רבים מעלים שאלות לגבי הממצאים והאתיקה של המחקר.

תורשה אפיגנטית היא תחום מחקר חדש יחסית שמסביר איך צאצאים מקבלים מהוריהם תכונות מסוימות שלא נמצאות ב-DNA שלהם.