VOD עבור יסודי - בעלי חיים

לא בכל משפחה יש אבא, אמא וחלוקת תפקידים מסורתית. שבוע הגאווה הוא הזדמנות מצוינת להכיר מודלים משפחתיים אחרים, מציפורים המוסרות לאימוץ את גוזליהן ועד אבות שמגדלים את ילדיהם בתוך הפה

חוקרים הראו שתוכיי קיאה מסוגלים להבין הסתברות, ופועלים באופן נכון כדי למקסם את סיכוייהם לקבל פרס

הם בעלי החיים הקטלניים ביותר על כדור הארץ, כימאים מיומנים ביותר המצויידים בחיישני-על, ויכולים למצוא כלי דם טוב יותר מכל רופא כירורג. ואיך כדאי להילחם בהם? בלייזר. או עם שמן.

קקדו בשם סנובול רוקד באופן ספונטני, יצירתי ומגוון, ועוזר לחוקרים להבין איך התפתחה אצלנו יכולת הריקוד

דג המערות מטפס-המפלים, Cryptotora thamicola, הוא דג עיוור המתקיים בבריכות מים במערות וכפי ששמו מעיד עליו הוא מסוגל לטפס על סלעים במעלה המפלים כדי לעבור מבריכה לבריכה. יש עוד כמה מיני דגים המסוגלים לנוע ביבשה, אך אף אחד מהם לא עושה זאת כמוהו. דגים אחרים נשענים על סנפיריהם הקדמיים ומקפצים, או פשוט מתפתלים בבוץ. יש אפילו דג שמשתמש בפיו כבפיית יניקה ומושך את שאר גופו לעבר אבנים שפיו נצמד אליהן. דג המערות, לעומתם, פשוט הולך על ארבע גפיו, ממש כמו חיית יבשה.

הלכה לעולמה הגורילה קוֹקוֹ, שהתפרסמה בשנות ה-70 כשלמדה לתקשר בשפת סימנים. השאלה אם היא וקופים אחרים אכן רכשו שפה עדיין שנויה במחלוקת בין חוקרי טבע ובלשנים.

התשובה נישאת ברוח: חוקרים הראו בפעם הראשונה כיצד סופות הוריקן משפיעות האבולוציה של לטאות – הן פשוט מעיפות לים את המתאימות פחות להתמודד עם הרוח העזה

הכירו את הליגואוסקיפילים: דגים שמשגשגים במים עם ריכוז חמצן נמוך שנחשב עד כה קטלני לכל יצור חי

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים

קקדו בשם סנובול רוקד באופן ספונטני, יצירתי ומגוון, ועוזר לחוקרים להבין איך התפתחה אצלנו יכולת הריקוד

האם ג’ירפות מקיימות תקשורת קולית זו עם זו? ואם כן – אילו קולות הן משמיעות?

קואלות מוגדרות כיום כמין “פגיע” (vulnerable, צעד אחד לפני “בסכנת הכחדה”), אך למעשה איש אינו יודע כמה מהן נותרו בטבע: ההערכות הן בין 43 אלף ל-100 אלף, וקצב הצטמצמות האוכלוסייה אינו ידוע. ברור שהצעד הראשון במאמצי השימור של חיית הכיס הזאת צריך להיות סקר מקיף, שיספק מידע על מספר הקואלות ועל מיקומן. חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של קווינסלנד, אוסטרליה, מקווים להשיג את הנתונים הללו בעזרת רחפנים, מצלמות תרמיות ותוכנות מתקדמות.

כשבייתנו את בעלי החיים, שינינו את התנהגותם – וגם את מראם. מדוע בעלי חיים מבוייתים רבים חולקים את אותן תכונות פיזיות? והאם במהלך האבולוציה שלנו בייתנו גם את עצמנו?

פעם זו נחשבה כיכולת המיוחדת לנו בלבד, או לפחות לנו ולבעלי החיים הקרובים אלינו – אבל מחקרים חדשים מראים שאפילו ציפורים מסוגלות ליצור ולהשתמש בכלים

לא בכל משפחה יש אבא, אמא וחלוקת תפקידים מסורתית. שבוע הגאווה הוא הזדמנות מצוינת להכיר מודלים משפחתיים אחרים, מציפורים המוסרות לאימוץ את גוזליהן ועד אבות שמגדלים את ילדיהם בתוך הפה

בעלי החיים היחידים שמייצרים כלים לא בשביל להשיג מזון: חוקרים גילו כי תוכים מאוסטרליה מייצרים כלי נגינה ומשתמשים בהם, ככל הנראה כדי להרשים את הנקבות

כרישי לוייתן (Rhincodon typus) הם הדגים הגדולים ביותר המוכרים לאדם. אורכם יכול להגיע לכ-15 מטר ומשקלם כ-20 טון. למרות הגודל המאיים, הם אינם נחשבים מסוכנים לאדם וניזונים בעיקר מפלנקטון, סרטנים, דגיגים זעירים וביצי דגים שהם מסננים מהמים. צלילה עמם הפכה בשנים האחרונות לאטרקציה תיירותית נחשקת.

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.

אחת התכונות המבדילות בין אנשים ממוצא שונה היא יכולתה של מערכת החיסון להתמודד עם מחלות. שני מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת Cell מציגים את ההשערה, שההבדלים במערכת החיסון מקורם בתקופת האבן והם קשורים לגנים שעברו אל האירופים הקדמונים מהניאנדרטלים.

מממצאים ארכיאולוגיים עולה שכבר לפני 200 אלף שנה התעורר בבני האדם הצורך לקחת חומרים שונים ולהדביק אותם יחד. הצורך להדביק יחד חומרים שונים הלך וגבר במרוצת השנים, כשהתפתחו חומרים חדשים ואנשים הכירו בפוטנציאל העצום של חיבור חומרים שונים יחד.