VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה של התא

בשונה מאיתנו, בעלי החיים, צמחים בונים את עצמם בעיקר מהאוויר שהם קולטים דרך העלים, ומהמים שהם שותים דרך השורשים

הביוכימיה היא ענף מחקר שמתאר את מנגנוני הפעולה של החומרים בתא ברמה המולקולרית. עם התקדמות הטכנולוגיה התפתחו שיטות מחקר מתקדמות יותר יותר, והיקף התגליות בתחום עלה במידה משמעותית.

בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח

בעל חיים קדום הקרוב לג’ירף היה בעל “קסדה” של עצם וקרן, וצוואר שבנוי במיוחד לחבטות של ראש בראש. האם הצוואר הארוך של הג’ירף המודרני הוא התאמה אחרת לאותו צורך – לחימה של הזכרים זה בזה על גישה לנקבות? הוויכוח עוד לא הוכרע

הסרטון שלפנינו מתאר בצורה מופשטת את שרשרת מעבר האלקטרונים, את החלבונים המשתתפים ואת עקרון הפעולה של התהליך. שימו לב שלא כל קומפלקסי הפעולה מופיעים בסרטון.

ה-mRNA הוא העתק של הגן השמור בדנ”א ומכיל את כל המידע הדרוש לקידוד החלבון, כולל הרבה מידע בקרתי שאינו נחוץ לתרגום עצמו, הסרטונים שלפנינו עוסקים בתהליכי העיבוד של ה-mRNA.

פיתוח ישראלי: שילוב של כמה טכנולוגיות פשוטות מאפשר לרפא שברים קשים ומורכבים ביעילות רבה.

המיטוכונדריה ידועים כיצרני האנרגיה של התאים. אך מחקר חדש מראה כי אברונים אלה משתתפים גם במיקוד קרני האור בתאי העין

מדענים סוררים, מוות טראגי של חולים וסיפורי הצלחה מעודדים הם רק חלק מהסיפור רב הטלטלות של השיטה המבטיחה. נכון, היא לא מימשה עדיין את הפוטנציאל שלה, אך עשויה להפתיע כבר בשנים הקרובות.

מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה

חוקרים מציעים מודל חדש לחקר רכישת השפה אצל תינוקות: גוזלי תוכים. כשהם עדיין בקן, הגוזלים משמיעים חלקי-קריאות, כמו תינוקות שלומדים לדבר. גם ההורמונים שמשפיעים על התהליך הזה משותפים לנו ולציפורים

אפופטוזיס הוא תהליך המוות המתוכנן של תא. מדובר בתהליך חשוב מאוד שממלא תפקיד חיוני במנגנונים רבים של הגוף. האפופטוזיס מאפשר התפתחות איברים תקינה בשלב ההתפתחות העוברית ואחראי לסלקציה של תאי דם לבנים, להרג תאים סרטניים או חולים ולהרג של תאים זקנים.

כדי שיוכל לקיים את עצמו ולמלא את תפקידו, התא חייב לאסוף נתונים, לעבד אותם ולבצע פעולות בהתאם. לתהליך הזה קוראים תקשורת תאית. התקשורת הזאת פועלת ברמה המולקולרית ומורכבת מתגובות שרשרת תוך-תאיות (קסקדות) שבאות בתגובה לאות חיצוני או תוך-תאי.

חתני פרס נובל ברפואה לשנת 2017 הם המדענים שפענחו את המנגנון המולקולרי של השעון וגילו כיצד הוא פועל בתאים

חוקרים מצאו אילו מוטציות יוצרות גֵנים חדשים בעלי תפקיד מוגדר – וזיהו כך גֵן שאחראי להתפתחות מוח גדול אצל בני אדם וקופים.

שוו בנפשכם מה היה קורה אילו כל הגנים היו משועתקים כל הזמן באותו קצב. תהליכים היו מתרחשים בזמן הלא נכון, תהליכים סותרים היו מתרחשים במקביל ובגוף הייתה נוצרת אנדרלמוסיה מוחלטת, אופרון הלקטוז הוא דוגמה קלאסית לבקרה על שעתוק גנים. הסרטון שלפנינו מסביר על בקרת השיעתוק של אופרון הלקטוז.

מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה

מחקר על כלבים מגזעים שונים מצביע על תפקיד חשוב למערכת “הילחם או ברח” בתהליך הביות

הממברנות הן קרומים ביולוגיים שמשמשים מעין מחסום ששולט בחילוף החומרים בין התא לסביבתו. הממברנה עצמה היא מחסום כמעט בלתי חדיר לרוב החומרים, כולל אלה שהתא זקוק להם לתפקודו (יונים, סוכרים, חומצות אמינו ועוד). כדי לאפשר מעבר מבוקר שלהם קיימים חלבוני העברה (טרנספורטרים) שמאפשרים מעבר חומרים עם כיוון מפל הריכוזים שלהם או נגדו. הסרטון שלפנינו סוקר את רוב הסוגים של חלבוני ההעברה.

הסרטון שלפנינו מציג איך נוצרים תאים עם עותק אחד, שנקראים “גמטות” או “תאים הפלואידיים”, על ידי חלוקת הפחתה או מיוזה.