VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה

רבות דובר על המשבר האקולוגי הפוקד את העולם, ביטויים כמו התחממות גלובלית ובזבוז משאבים נשמעים בהקשרים רבים של חיי היום יום שלנו. מקור האנרגיה העיקרי כיום הוא הנפט (דלק) לדלק תוצרי לוואי רבים ובהם גזי חממה המתווספים לאטמוספירה. שימוש במקורות אנרגיה מתכלים כמו למשל צמחים, מאפשרים הפקת אנרגיה ללא יצירת תוצרי לוואי עודפים. הסרטון שלפניונו מתאר כיצד ניתן להשתמש במסה ביולוגית להפקת אנרגיה, אך גם מעלה סוגיות סביבתיות לא צפויות בנושא זה.

לא פשוט לחקור יצורים זעירים כמו אלמוגים ואצות במעמקי האוקיינוס. טכנולוגיה חדשה מספקת צילומים צבעוניים ומפורטים מאוד של החיים הקטנים בים הגדול.

התגובה החיסונית מתחילה ברגע שנוצר המגע הראשון בין הפולש לתא במערכת החיסון. כדי להאיץ את התגובה החיסונית ולגייס צבא של תאי דם לבנים, מערכת החיסון משתמש בכלים רבים, ביניהם מולקולה בשם CSF, או בשמה המלא Colony Stimulating Factor. הסרטון שלפנינו מציג איך פועל ה-CSF בתגובה החיסונית.

האנדוקרינולוגיה הוא תחום במדעי החיים שחוקר את התקשורת הבין-תאית שנעשית בגוף על ידי ההורמונים. הסרטונים שלפנינו נותנים לנו הצצה על כמה מסלולים אנדוקריניים בגוף, כגון המטבוליזם של סוכר ומערכת המין.

הסרטון שלפנינו מסביר איך פועל קוצב הלב ואיך הוא מושתל.

הסרטון שלפנינו מתאר איך הם פועלים ואילו דרכים קיימות כדי לעכב אותם כשצריך.

הם בעלי החיים הקטלניים ביותר על כדור הארץ, כימאים מיומנים ביותר המצויידים בחיישני-על, ויכולים למצוא כלי דם טוב יותר מכל רופא כירורג. ואיך כדאי להילחם בהם? בלייזר. או עם שמן.

טפילים הם יצורים מרתקים, שמפתחים עוד ועוד דרכים יצירתיות לנצל לטובתם את הפונדקאי שלהם – משינוי הרגלי התזונה שלו ועד לשינוי מינו. וכן – גם אנחנו תלויים בהם.

בסרטון נלמד על זיעה, קירור הגוף, וכיצד הטמפרטורה והלחות משפיעות עלינו. נלמד גם על לחות כחלק מהרכב האוויר, על לחות יחסית ועל השפעתה על הרגשת החום הכללי, ואיך קובעים את מדד עומס החום.

טכנולוגיית הריצוף הגנטי הובילה למהפכה נוספת – ההבנה שהאורחים החיים על גופנו ובתוכו משפיעים כמעט על כל היבט של חיינו.

עדה יונת, שהתגברה על ילדות רצופה קשיים אישיים וכלכליים, הצליחה במקום שבו נכשלו רבים לפניה ופענחה את המבנה של בית החרושת לחלבונים של התא – הישג שזיכה אותה בפרס נובל בכימיה

הברק הארוך ביותר שנמדד, תוכנת מחשב לאבחון סרטן, סיפור הגניבה של התוכיים החברתיים וכיצד נוצר לב הקרח של פלוטו?

אחד ההבדלים בין יצור חד-תאי לתא ביצור רב-תאי הוא הצורך ביחסי גומלין בין תאים, למשל על ידי הפרשת הורמונים שמשפיעים על תא שכן, או הפרשת נוגדנים שמגנים על האורגניזם כולו מפני פלישת פתוגנים

פלסמיד הינו מקטע DNA מעגלי בגודל של 1,000-100,000 בסיסים, ומצוי בחיידקים. מטרתו המקורית של הפלסמיד הינו העברת מידע גנטי באופן רוחבי לשכנים לתרבית. כיום חוקרים רבים עושם שימוש בפלסמיד כאמצעי “לשתול” גנים רצויים בתאים או כאמצעי להעברת גנים מיוצור אחד לאחר. הסרטון שלפנינו מסביר מהם הפלסמידים וכיצד עושים בהם שימוש במחקר.

פוטוסינתזה היא אחד התהליכים החשובים ביותר בעולם החי. כמעט כל הצמחים הירוקים מבצעים סוג כלשהו של פוטוסינתזה – התהליך שבו נוצרים האנרגיה וחומרי התשמורת של הצמח ונפלט החמצן שאנו נושמים. חומרי התשמורת הללו הם בעיקר סיבים ועמילן, כלומר פחמימות (סוכרים) מרוכבות שתופסות מקום מרכזי בתזונה של בעלי החיים ובני האדם.

מערכת החיסונית בגוף שלנו אחראית לאתר, להשמיד ולתעד גורמים זרים שפולשים לגופנו (חיידקים, וירוסים ושאר טפילים). מדובר במערכת מורכבת ביותר שמחולקת לשני סוגים של תגובות המשתלבות זו בזו – התגובה המורשת והתגובה הנרכשת.

הסרטון שלפנינו עוסק באפיגנטיקה במובנה הצר יותר. הדוגמה שבה הוא מתמקד היא ההשתקה (אינאקטיבציה) של כרומוזום X בנקבות של יונקים. השתקה כזאת מתרחשת בשלב עוברי מוקדם אצל נקבות, כדי לאזן את רמת הביטוי של הגנים של כרומוזום X, שקיים בעותק אחד בלבד בזכרים ובשני עותקים בנקבות. מה שמעניין הוא שבכל תא ותא מושתק באופן רנדומלי אחד משני העותקים הקיימים.

“מערכת המשלים” היא מערכת בגוף שמשמשת לזיהוי חיידקים ולחיסולם – אחת מזרועותיה של מערכת החיסון המורשת. המערכת מזהה חיידקים ומחסלת אותם בכך שהיא מנקבת את קרום התא שלהם וגורמת לתכולת התא להישפך החוצה. המערכת פועלת בשילוב עם מערכת החיסון הנרכשת. נוסף על תרומתה לחיסול חיידקים היא משמשת גם שמושך תאי דם לבנים לאזור הנגוע, וכמו כן יודעת לזהות נוגדנים שהתחברו לגוף החיידק ולתקוף אותו. הסרטון שלפנינו מסביר את מנגנון הפעילות של מערכת המשלים.

תוחלת החיים הממוצעת של חולה ב-ALS עומדת על כארבע שנים מרגע גילוי המחלה, אך ישנם גם יוצאי דופן כמו הוקינג, שחי עם המחלה כבר 45 שנה. ה-ALS, כאמור, פוגעת בעצבים המוטוריים וגורמת לאדם לאבד יכולות בזו אחר זו, עד שבסופו של דבר הוא אינו מסוגל אפילו לאכול או לנשום בכוחות עצמו. הסרטון שלפנינו מתאר בפשטות את התפתחות המחלה ומציג דרך טיפול חדשנית בה.

במשך השנים התפתחו בין החרקים לבני האדם יחסים מורכבים של אהבה ושנאה. את הפרפרים, למשל, אנחנו תופסים כסמל היופי, הדבורים מייצרות עבורנו דבש מתוק וטעים וגחליליות מהפנטות אותנו. לעומת זאת, מיני חרקים אחרים כמו תיקנים, נמלים, יתושים ופרעושים מעוררים בנו לא פעם סלידה ממשית, או לפחות מטרד. הם מפיצים מחלות וזיהומים, פוגעים בגידולים חקלאיים ופולשים לבתינו. בגלל החרקים האלה נולד הצורך בהדברה או דחייה יעילה שלהם.