VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה

שינויי האקלים משפיעים על האוקיינוסים, זרמי המים (וכתוצאה מכך על המליחות והטמפרטורה) ועל שוכני האוקיינוס. על מנת לחקור את שינויי האקלים יש לחקור גם את השפעתם על האוקיינוסים, וכיום נאסא חוקרת את שינויי הזרמים והטמפרטורה באוקיינוס בין השאר ע”י התבוננות ביצורים חד תאיים זעירים בשם פיטופלנקטון, אשר בין השאר אחראים על חלק ניכר מהחמצן אותו אנו נושמים. הסרטון שלפנינו עוסק בחקר האוקיינוסים בכלל ופיטופלנקטון בפרט.

כל תא בגופנו מכיל כמטר של דנ”א. כדי לאפשר דחיסה יעילה של הדנ”א בתוך הגרעין, שקוטרו כמיקרומטר (מיליונית המטר), הדנ”א מתחלק בתאי אדם ל-23 זוגות של כרומוזומים שונים, כלומר 46 מולקולות של דנ”א. הסרטון שלפנינו ממחיש בפשטות מהו כרומוזום, מדוע הוא קיים ואיזה מידע אפשר להפיק ממנו.

התמונה הראשונה שעולה בראשם של מרבית האנשים כשמזכירים באוזניהם ויטמינים היא כדורים צבעוניים וקטנים שמוציאים מקופסה ומוצצים כמו סוכריות מנטה עם או אחרי הארוחה. למה? כי סבתא אמרה – וסבתא תמיד צודקת.

הסרטון שלפנינו עוסק בהשפעת השינויים האקלימיים על צמחיית כדור-הארץ ואודות השפעתם של הצמחים על מחזור הפחמן.

הצפרדע הינה דו חי אשר בד”כ אוכל כל דבר קטן ממנה שזז ובעיקר חרקים. הצפרדע מזהה את תנועת החרק ושולחת אליו את לשונה המהירה.

בעקבות מזג האוויר המשונה בשבועות האחרונים, אתרי החדשות כבר החליטו שהאקלים יצא מדעתו. ובמציאות? ההתחממות הגלובלית אכן חיה ובועטת, אבל אירועי יובש קיצוני או שטפונות מחוץ לעונה היו תמיד.

בניסוי הזה נפריד באמצעים ביתיים את החומר התורשתי – הדנ”א (DNA) שנמצא בתאים חיים – משאר חלקי התא, נגלה איך הוא נראה ואפילו נוכל לגעת בו.

פרס נובל לכימיה לשנת 2009 ניתן לשלושה חוקרים מבריקים: פרופ’ עדה יונת, פרופ’ תומס סטייץ ופרופ’ ונקטרמן רמאקרישנאן – שלושת האחראים על פענוח המבנה והתפקוד של הריבוזום, המבנה שאחראי על סינתזת החלבונים בתא.

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

הסרטון הבא מציג את הגורמים לאקנה, דרכי ביטוי שונות שלה, ודרכי טיפול רפואיות נפוצות.

חוקרים מארצות הברית פיתחו מערכת ממוחשבת למעקב יעיל אחר החיים בשונית.

בעיני רבים, תחום הביוטכנולוגיה מזוהה עם מדענים חמורי סבר בחלוקים לבנים שעושים דברים משונים במעבדות משוכללות, אך מתברר שאפשר להניע תהליכים ביוטכנולוגיים גם אצלנו במטבח, בלי חלוק ובלי ציוד יקר.

הסרטון שלפנינו מעלה את האפשרות כי מקורם של בסיסים חנקניים בחלל-החיצון, והגיעו לכדור-הארץ על גבי מטאוריטים.

שני הסרטונים הבאים סוקרים ביתר פירוט את מחזור החיים של הפלסמודיום בגוף האדם ובגוף היתושה.

התא הינו יחידת החיים הקטנה ביותר. הוא מכיל אברונים ורכיבים נוספים שמאפשרים תפקוד תקין, בין כיחידה עצמאית ובין כחלק ממערכת שלמה של רקמה, איבר ואפילו גוף שלם.

הממברנה היא קרום דק שמגן על התא בין השאר מפני כניסה של חומרים לא רצויים מבחוץ, ומווסת את ריכזי המלחים בתא כדי לשמור על איזון כימי וחשמלי בתוכו. הסרטון שלפנינו מתאר את המבנה, המאפיינים והתפקידים השונים של הממברנה.

אחד התהליכים הבסיסיים ביותר בתא הוא יצירת החלבונים – המוציאים לפועל של רוב התהליכים בתא. אחד השלבים בדרך ליצירתם הוא סינתזת החלבון שמתרחשת בריבוזום. הסרטון הראשון שהבאנו לכם מתאר בפשטות איך החלבון מסונתז בריבוזום.

בסרטון – כתבה של רשת סקאיי הבריטית על הניסיון לפתח ביציות ותאי זרע באופן מלאכותי.

למרות הסלידה שהם מעוררים בחלקנו, חוקרים רואים בחרקים את גיבורי העל החדשים שיצילו את העולם מרעב. האם הם באמת חלופה מעשית לבשר?

40 שנים להכרזה של ארגון הבריאות העולמי על הדברת המחלה שקטלה מאות מיליוני בני אדם במאה העשרים בלבד, והשמידה כנראה תרבויות שלמות בעולם החדש.