VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - אקולוגיה

שינויי האקלים משפיעים על האוקיינוסים, זרמי המים (וכתוצאה מכך על המליחות והטמפרטורה) ועל שוכני האוקיינוס. על מנת לחקור את שינויי האקלים יש לחקור גם את השפעתם על האוקיינוסים, וכיום נאסא חוקרת את שינויי הזרמים והטמפרטורה באוקיינוס בין השאר ע”י התבוננות ביצורים חד תאיים זעירים בשם פיטופלנקטון, אשר בין השאר אחראים על חלק ניכר מהחמצן אותו אנו נושמים. הסרטון שלפנינו עוסק בחקר האוקיינוסים בכלל ופיטופלנקטון בפרט.

הצפרדע הינה דו חי אשר בד”כ אוכל כל דבר קטן ממנה שזז ובעיקר חרקים. הצפרדע מזהה את תנועת החרק ושולחת אליו את לשונה המהירה.

התשובה נישאת ברוח: חוקרים הראו בפעם הראשונה כיצד סופות הוריקן משפיעות האבולוציה של לטאות – הן פשוט מעיפות לים את המתאימות פחות להתמודד עם הרוח העזה

בעולם החי כל היצורים כולם מקושרים זה לזה בדרך כזו או אחרת, ברשת סבוכה של יחסים מסוגים שונים. יחסים אלו עשויים להיות טפילות, יחסי טורף-נטרף, או סימביוזה בין שני יצורים.

מחקר אמריקאי-ישראלי: הצורות השונות של ביצי עופות אינם התאמה למקום הקינון, אלא תוצאה של יעילות התעופה של הציפור, מעין “תופעת לוואי” אבולוציונית.

בעבר, בהווה וגם בדרך הטבע. איך נוצרות מומיות, ומה משותף למדבריות, לפסגות מושלגות ולביצות כבול?

מה נותן לגבינות מסריחות את ניחוחן העז ואיך זה שאנחנו אוהבים אותן למרות הכול?

דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.

הם בעלי החיים הקטלניים ביותר על כדור הארץ, כימאים מיומנים ביותר המצויידים בחיישני-על, ויכולים למצוא כלי דם טוב יותר מכל רופא כירורג. ואיך כדאי להילחם בהם? בלייזר. או עם שמן.

גחליליות, דגים ואפילו חיידקים ופטריות: יצורים רבים בעולמנו מפיקים אור לצורכי ציד, תקשורת, הסוואה והזדווגות. איך זה עובד?

לכבוד האירוויזיון, נכיר כמה מהזמרים של הטבע. איך הציפורים לומדות לשיר? כיצד שר הלווייתן? והאם דג יכול לשיר לאהובתו?

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים.

הסרטון שלפנינו עוסק בהשפעת השינויים האקלימיים על צמחיית כדור-הארץ ואודות השפעתם של הצמחים על מחזור הפחמן.

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

האבולוציה היא מנגנון מורכב שמניע את החיים בעולמנו. הכוח המניע שלה הוא העיקרון שקובע שהמותאם ביותר שורד ומעמיד צאצאים פוריים שמעבירים הלאה את תכונותיו החיוביות.

רבות דובר על המשבר האקולוגי הפוקד את העולם, ביטויים כמו התחממות גלובלית ובזבוז משאבים נשמעים בהקשרים רבים של חיי היום יום שלנו. מקור האנרגיה העיקרי כיום הוא הנפט (דלק) לדלק תוצרי לוואי רבים ובהם גזי חממה המתווספים לאטמוספירה. שימוש במקורות אנרגיה מתכלים כמו למשל צמחים, מאפשרים הפקת אנרגיה ללא יצירת תוצרי לוואי עודפים. הסרטון שלפניונו מתאר כיצד ניתן להשתמש במסה ביולוגית להפקת אנרגיה, אך גם מעלה סוגיות סביבתיות לא צפויות בנושא זה.

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.

עוד מימי יוון העתיקה היה ידוע כי ראש-רגלאים (cephalopods) שונים, ובניהם מיני תמנונים ודיונונים, יכולים לשנות את צבע עורם. יחד עם זאת המנגנון בו מתבצע שינוי הצבע והתבנית של העור, החל להיחקר רק במהלך המאה ה-19.

על דיו מגנטי שמתקן את עצמו, מדידות חדשות של העלייה בפני הים ועוד.

שינויים באגני ניקוז של נהרות אורכים לרוב אלפי שנים. הפשרת הקרחונים גרמה לשינוי כזה להתרחש ממש לנגד עינינו, בתוך שנים בודדות.