כאשר כוכבים מסיביים (כוכבים שמסתם גדולה בהרבה מזו של השמש שלנו) מסיימים את הדלק הגרעיני שבליבותיהם, הם קורסים פנימה תחת כוח הכבידה שלהם. הטמפרטורה והלחץ בליבתם עולים, תהליכים גרעיניים חדשים מתחילים להתרחש ולבסוף מתרחש פיצוץ עז – סופרנובה.
הם נמצאים סביבנו, מתחתינו, מעלינו ואפילו בתוכנו. בלעדיהם לא היינו חיים. ובכל זאת קיומם בכמויות גדולות בכדור הארץ – ועוד במצב נוזלי – הוא פלא גדול. איך הם הגיעו לכאן?
בין הכוכבים הרבים המאכלסים את הגלקסיה שלנו וגלקסיות אחרות, קיימים כוכבים גדולים במיוחד, ענקי על. כוכבים אלו לא רק ענקיים אלא גם בהירים מאוד מאחר והם מכלים את הדלק שלהם בקצב מסחרר. כוכב שכזה מסוגל לפלוט בשש שניות את כמות האנרגיה שהשמש שלנו תפלוט בשנה. כוכבים אלו עשויים לסיים את חייהם בסופרנובה חזקה במיוחד, אשר תותיר מאחוריה כוכב ניוטרונים, או אף בארוע המכונה נובת על. במהלך ארוע שכזה משתחררת כמות עצומה של אנרגיה, ולאחריה לא נותר דבר מלבד חור שחור מהכוכב הענק.
הגרם השמיימי הקרוב ביותר אל כדור הארץ הוא הירח, הלוויין הטבעי שלנו. כשאנו מביטים אל הירח, אנו יכולים לראות אפילו בעינינו החשופות שפניו אינם חלקות, ונראה כאילו הוא מלא גבשושיות.
אילו אירועים עיצבו את פני השטח של הירח? מהן התכונות הבולטות והמעניינות שלהם? האם אנחנו יכולים ללמוד עוד על ההיסטוריה, ואולי אף על עתידם של חלקים אחרים במערכת השמש שלנו, אם נבחן את הירח?
חלקיקים אלו הינם בוזונים. הבוזונים החלשים הם החלקיקים האחראים על הכח החלש ובכך מאפשרים דעיכה רדיואקטיבית. סרטון זה מתאר את מאפייניהם של הבוזונים החלשים ואת תפקידיהם במודל הסטנדרטי.
אנו חיים ביקום תוסס. כוכבים בוהקים נראים בשמים, וכוכבים חדשים נולדים בערפיליות. אולם המצב לא יכול להשאר כך לנצח. כוכבים כבים עם הזמן, מתים כאשר הם מסיימים לכלות את גז המימן שבליבתם. הגלקסיות מתרקחות זו מזו ונראה כי היקום יהפוך בעוד זמן רב למקום קודר וקר.