VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מתמטיקה

המשפט האחרון של פרמה הצית את דמיונם של מתמטיקאים במשך למעלה משלוש מאות שנים. פייר דה-פרמה, שהיה משפטן צרפתי ומתמטיקאי חובב, ניסח את המשפט הפשוט לניסוח ולהבנה באמצע המאה ה-17. הוא כתב את המשפט בשוליים של ספר מתמטיקה והוסיף “גיליתי הוכחה נפלאה למשפט הזה, אך השוליים האלה צרים מלהכילה”.

בסרטון הזה נכיר את מערכת הצירים הקרטזית התלת-ממדית.

מה הקשר בין לאונרדו דה וינצ’י, פרס נובל בכימיה וליאו מסי?

מספרים ראשונים, הנם מספרים שאינם מתחלקים באף מספר אחר מלבד בעצמם וב-1. על ידי הכפלה של המספרים הראשוניים זה בזה, ניתן להרכיב את כל שאר המספרים. למעשה ניתן לאמר כי המספרים הראשוניים הם אבני הבניין של המתימטיקה.

ריצוף הוא כיסוי של משטח באריחים מאותו סוג ללא חורים. באמנות אפשר למצוא סוגים רבים של ריצופים כגון פסיפסי רצפה, ובטבע הם מופיעים בכוורות דבורים ובשלל מקומות נוספים. קבוצה אחת של ריצופים מעניינים נקראת “ריצופי פנרוז”, וכדי לראות את היופי שיש בהם רצוי להבין קצת בסימטריה.

זהו הפרק החמישי בסדרת אנימציה המלווה את פרופסור ון-שמוהוק בחקר נושאים שונים בתחום הטרום-אלגברה. הפעם נחקור בעזרת אגוזי קוקוס את התכונות הבאות של פעולת החיבור – החילופית והקיבוציות.

בסרטון הזה נראה איך אפשר לצמצם שברים בעזרת פירוק לגורמים של המונה והמכנה ואיך מוצאים את הגורם המשותף הגדול ביותר של המונה והמכנה.

בניסוי הזה נעשה קסם קלפים המשתמש בתכונות המספרים הראשוניים.

בפרק “הקוסם מספרינגפילד” של משפחת סימפסון, הומר סימפסון מתריס נגד המשפט האחרון של פרמה ונגד אנדרו וולס שהוכיח את המשפט אחרי מאמץ של עשרות שנים. בפרק הזה הומר סימפסון רוצה להפוך לממציא ומשרבט משוואות על הלוח. אחת המשוואות שהומר סימפסון משרבט היא, כביכול, פתרון פשוט למשפט האחרון של פרמה. אבל המשפט האחרון של פרמה אומר שלא קיימת משוואה כזאת. איך הדבר ייתכן? ומי אחראי לשתילה של הקריצות המתמטיות שמופיעות בסדרה? צפו בסרטון הבא מבית Numberphile שבו בריידי הרן מראיין את סיימון סינג, ותגלו את התשובות.

אבן מנצחת מספריים, מספריים מנצחים נייר ונייר מנצח אבן. מעגל מושלם. נראה שאין אסטרטגיה מנצחת בסדרת משחקים של “אבן, נייר ומספריים”. האם אכן כך הוא הדבר?

מה מקור העיצוב של הכדורגל, ומהם העקרונות הגיאומטריים והמתמטיים שעומדים מאחוריו?

הכירו את הסקיוטואיד: צורה גיאומטרית לא מוכרת עד כה, שמאפשרת לתאי אפיתל להסתדר במרחב באופן יעיל.

אחד הפרדוקסים המפורסמים במתמטיקה: איך משימה פשוטה של הגעה לדלת הופכת לבלתי אפשרית ודורשת אינסוף צעדים, ואיך המתמטיקה מיישבת סתירה לכאורה זו.

הפעם, הניסוי שלנו הוא משחק סיני עתיק שבו עלינו ליצור צורה אחת גדולה באמצעות פאזל של צורות גיאומטריות קטנות יותר. הכירו את ה”טנגרם”!

המספרים רשומים על כל טופס, אבל מה באמת המשמעות שלהם?

רון אגלש הוא אתנו-מתמטיקאי: הוא חוקר מתמטיקה הנמצאת בשימושן של קבוצות מתרבויות שונות. הוא מצא שימוש מגוון בדגמים פרקטליים בתרבויות בכל רחבי אפריקה. במהלך מסעותיו ברחבי היבשת הוא מצא שימוש באלגוריתמים פרקטליים מתוחכמים מאוד למטרות מגוונות כמו ארכיטקטורה, אמנות, משחק ואפילו קליעת צמות.

זהו הפרק הרביעי בסדרת אנימציה המלווה את פרופסור ון-שמוהוק בחקר נושאים שונים בתחום הטרום-אלגברה. הפעם נרחיב ביחד עם הפרופסור את המספרים הטבעיים למספרים השלמים האי-שליליים על ידי הוספת המספר אפס, ולמספרים השלמים על ידי הוספת המספרים השלמים השליליים. נראה איך אפשר לייצג את המספרים השלמים על ציר המספרים, ובנוסף ננסה להבין את משמעותם של המספרים השליליים ונכיר מושגים מתמטיים חשובים.

קשה לנו לדמיין מהו האינסוף. אנחנו יודעים שקיימים אינסוף מספרים טבעיים, למשל, מכיוון שתמיד אפשר להמשיך לספור. האם מספרם של המספרים הזוגיים זהה למספר המספרים הטבעיים או קטן ממנו? האם ישנם כמה סוגים של אינסוף שגודלם שונה?

בסרטון הזה נמשיך במסענו להכרת המספרים המרוכבים. נראה איך אפשר לעשות עיבודים שונים ומשונים של תמונות באמצעות העתקות של מספרים מרוכבים, ונצלול למעמקי הקבוצות המרהיבות ביופיין הקרויות קבוצות ג’וליה וקבוצת מנדלברוט.

זהו הסרטון הראשון בסדרת הסרטונים בנושא אלגברה. בסדרה הזו נראה איך פועלים חוקי האלגברה ונבין את ההסברים לכך. בסרטון הנוכחי מסביר פרופסור ון-שמוהוק מהן קבוצות – אחד המושגים הבסיסיים ביותר בתחום האלגברה.