VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכת העצבים

רפלקס מוגדר כתנועה לא רצונית של שריר בתגובה לגירוי. הוא יכול להיות רפלקס בליעה, רפלקס מציצה או תגובה מיידית לחום או כאב. זו הדרך שבה הגוף נותן מענה לגירוי שדורש תגובה מהירה בלי לבזבז זמן על עיבוד במוח. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועלת קשת רפלקס, ומדגים זאת באמצעות רפלקס שקורה בתגובה לחום.

בהתאם למעמדה כאיבר החישה המוביל בגוף האדם, העין זוכה להגנה רבת שכבות שכל תפקידה הוא לשמור עליה מכל פגע. בראש מערכת ההגנה הזו נמצאת ארובת העין שמגינה עליה מפגיעות מכניות קשות. מיד אחריה נמצאים העפעפיים, שנסגרים בתגובה לכל חשש של פגיעה או חדירה של עצם זר לעין. החלק השלישי והאחרון במערך ההגנה של העין הוא כנראה המופלא והמעניין מכולם: הדמעות.

מידע עובר בגופנו ללא הרף, אם זה במידע המגיע למוח או פקודות המגיעות ממנו לשרירים ולבלוטות. המידע הזה עובר כאותות חשמליים לאורך תאי העצב המרשתים את הגוף. היות והמידע חייב לעבור בשלמותו מעצב אחד לעצב הבא, כמו במירוץ שליחים, קיים מנגנון כימי המאפשר את העברת המידע. הסרטון שלפנינו מציג את אופן העברת המידע בסינפסה – נקודות החיבור בין שני תאי עצב שכנים. עקרון הפעולה המוצג כאן תקף כמעט לכל מפגש בין תאי

בניסוי הזה נלמד איך אפשר למדוד כמה זמן לוקח לאנשים להגיב מרגע שהם ראו משהו.

עור ברווז, לחץ דם, רעד וצורך להטיל שתן – איך כל אלה קשורים לקור ולאבותינו הקדמונים מאוד?.

בניסוי הזה נגרום בפעולה מאומצת של 45 שניות להרגשה כאילו הידיים שלנו חסרות משקל ומרחפות באוויר.

חוקרים מהונג קונג מדווחים כי פיתחו רשתית מלאכותית קעורה, שמחקה את מבנה העין של אדם ואף עולה עליה מכמה בחינות.

איך קרה שדגים מאזורים שונים פיתחו באופן בלתי תלוי איברים דומים מאוד המפיקים חשמל?

בניגוד למצלמה הדיגיטלית – העין שלנו, כמו שאר החושים, לא תמיד מעבירה למוח מידע מדויק על עוצמת הגירויים שהיא קולטת, אלא מידע יחסי ומשווה.
שתי ההדגמות הבאות מתוך המופע “פיסיקה בכיף” עם ד”ר משה רשפון מדגימות זאת היטב.

חושי הטעם והריח קשורים זה לזה קשר הדוק. אצל מי שחוש הריח שלהם פגום, גם חוש הטעם לוקה בחסר. הסרטון שלפנינו עוסק בקשר שבין שני החושים.

חושי הטעם והריח קשורים זה לזה קשר הדוק. אצל מי שחוש הריח שלהם פגום, גם חוש הטעם לוקה בחסר. הסרטון שלפנינו עוסק בקשר שבין שני החושים.

ההשפעה של תגובת “הילחם או ברח” על האיברים השונים מתוארת בסרטון זה.

היזם אילון מאסק הציג את הטכנולוגיה שמפתחת חברת נוירלינק: שבבים להשתלה בראש המיועדים לשיקום משותקים, החזרת הראייה לעיוורים ואפילו השתלת מידע חדש במוח. מה החידוש ביוזמה? מה הסכנות? ומה הפוטנציאל?

הסרטון שלפנינו מראה את תהליך ההעברה של האות העצבי לשריר.

במשך השנים התפתחו בין החרקים לבני האדם יחסים מורכבים של אהבה ושנאה. את הפרפרים, למשל, אנחנו תופסים כסמל היופי, הדבורים מייצרות עבורנו דבש מתוק וטעים וגחליליות מהפנטות אותנו. לעומת זאת, מיני חרקים אחרים כמו תיקנים, נמלים, יתושים ופרעושים מעוררים בנו לא פעם סלידה ממשית, או לפחות מטרד. הם מפיצים מחלות וזיהומים, פוגעים בגידולים חקלאיים ופולשים לבתינו. בגלל החרקים האלה נולד הצורך בהדברה או דחייה יעילה שלהם.

מחקר גילה כי חלק מתושבי איסלנד פיתחו במהלך האבולוציה את היכולת לא להריח דגים רקובים – וכך זכו לתזונה עשירה יותר

הסרטון שלפנינו מציג את מנגנון הפעולה המולקולרי של הפרוזק, מה היא עושה ואיך היא משפיעה על אתר היעד שלה.

169 שנים להולדתו של סנטיאגו רמון אי קחל, שהניח את היסודות לחקר מערכת העצבים ופעילותה ושילב בעבודתו מחקר פורץ דרך עם כישרון אמנותי

אלצהיימר היא מחלה שפוגעת לרוב בקשישים ומתבטאת באובדן זיכרון, בעיות בתפקוד היומיומי ולבסוף מוות. המחלה חשוכת המרפא נכון להיום תוקפת אחד מכל שלושה קשישים מעל גיל 85. הסרטון שלפנינו מראה כמה מהמאפיינים המולקולריים שלה.

בניסוי הנוכחי נראה (ונשמע!) איך מראה העיניים יכול לשנות את האופן שבו אנו שומעים – באמצעות אשליה שנקראת “אפקט מקגורק”.