VOD עבור יסודי - מערכות ותהליכים ביצורים חיים

מממצאים ארכיאולוגיים עולה שכבר לפני 200 אלף שנה התעורר בבני האדם הצורך לקחת חומרים שונים ולהדביק אותם יחד. הצורך להדביק יחד חומרים שונים הלך וגבר במרוצת השנים, כשהתפתחו חומרים חדשים ואנשים הכירו בפוטנציאל העצום של חיבור חומרים שונים יחד.

בניסוי הזה נלמד איך להפוך כל תמונה של פרצוף לתמונה מיוחדת שהבעת הפנים בה משתנה כל הזמן בהתאם לזווית המבט שלנו.

הסרטון שלפנינו מסביר איך מנגנון הראייה עובד מבחינה ביולוגית ברמת המערכת – כלומר איך האותות עוברים למוח ואיך פועלת התקשורת התוך-תאית.

לחץ נפשי גורם לשערנו להלבין ולפרוותם של עכברים להאפיר. איך? חוקרים פענחו את המנגנון הקושר בין תאי עצב לתאים האחראים לצבע השערות.

בני שבט מהאוקיינוס השקט מסוגלים לצלול לעומק רב וזמן רב בלי ציוד, בין השאר בזכות התאמות גנטיות.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו. ולמה זה מעסיק אותנו כל כך? כי בתור חובבי מדע, תופעות טבעיות לא מוסברות הן כמו תיבת אוצרות מסתורית בשביל המוח שלנו, שלא ינוח עד שיצליח לפצח את התעלומה. גם אם לא נפצח את המיסתורין שעומד מאחורי הפיהוק, נוכל לפחות לומר שניסינו. ועל הדרך גם נלמד כמה דברים חדשים.

יצורים חיים, בעלי חיים, מגוון המינים, מיון בעלי חיים, בעלי חוליות, עופות, השפעת האדם על היצורים ועל הסביבה, השפעת האדם, השפעת האדם על הסביבה, סחר בלתי חוקי , כריתת יערות. בעלי חיים בסכנת הכחדה, סחר בבעלי חיים, תוכי

הרחק מאיתנו, באוקיינוס השקט, יש מקום שצפים בו מיליוני צעצועים, מוצרי חשמל ושלל חפצים שאנו בני האדם אוהבים. לצערנו לא מדובר בחנות, אלא באזור הנקרא שטח הפסולת של האוקיינוס השקט (The Great Pacific Garbage Patch), ונמצא בין הוואי לקליפורניה. שטח זה הוא בית קברות צף לחלקי פלסטיק למיניהם, ובו יותר מ-5 טריליון (5,000,000,000,000!) פיסות פלסטיק הצפות כרגע במימי האוקיינוס. חלקי הפלסטיק הללו מגיעים לים גם עם מי הנהרות הזורמים לאוקיינוסים מהיבשות, ומצטברים בים. ה”אי” באוקיינוס השקט הוא הגדול מבין חמישה מצבורי פלסטיק ענקיים באוקיינוסים, ואפשר למצוא בו גם חלקי פלסטיק שיוצרו לפני יותר מ-40 שנה!

הלב הוא משאבה שמספקת דם עם חמצן טרי וחומרי מזון לכל הרקמות בגוף. כדי שהאספקה תהיה קבועה ורציפה, קצב הלב חייב להיות מותאם לצרכי הגוף. אצל חולי לב מסוימים קצב הפעימות משתבש מסיבות אלה ואחרות והלב אינו מתכווץ בקצב ובמינון הנכון. התוצאה עלולה להיות חולשה ואף אובדן הכרה. קוצב הלב היא התקן שמסדיר את השיבושים הללו ומכתיב ללב איך לפעום כראוי. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועל קוצב הלב ואיך הוא מושתל.

מה זו ביצה עין ים תיכונית? איך נראית מדוזה? ולמה הן צורבות? הקיץ כאן ובים יש מדוזות, אז במקום להיכנס למים השורפים שבו רגע, צפו בסרטון עליהן ואחרי זה בדקו בחידון באתר שלנו מה אתם יודעים עליהן..

פיתוח ישראלי: שילוב של כמה טכנולוגיות פשוטות מאפשר לרפא שברים קשים ומורכבים ביעילות רבה

התמונה הראשונה שעולה בראשם של מרבית האנשים כשמזכירים באוזניהם ויטמינים היא כדורים צבעוניים וקטנים שמוציאים מקופסה ומוצצים כמו סוכריות מנטה עם או אחרי הארוחה. למה? כי סבתא אמרה – וסבתא תמיד צודקת.

טיפול נסיוני בשווייץ איפשר לשלושה נפגעי חוט שדרה שנותרו משותקים לשוב ללכת בכוחות עצמם, בזכות התקן המעביר לגפיים את האותות החשמליים מהמוח

חד גדיא בגרסת המציאות: חוקרים בארצות הברית גילו כי לצרעה התוקפת עצי אלון יש צמח טפיל התוקף את הזחלים שלה

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו. ולמה זה מעסיק אותנו כל כך? כי בתור חובבי מדע, תופעות טבעיות לא מוסברות הן כמו תיבת אוצרות מסתורית בשביל המוח שלנו, שלא ינוח עד שיצליח לפצח את התעלומה. גם אם לא נפצח את המיסתורין שעומד מאחורי הפיהוק, נוכל לפחות לומר שניסינו. ועל הדרך גם נלמד כמה דברים חדשים.

עורבים, סנאים, ציפורי שיר, דבורים, נחשים ואפילו עכבר אחד הם רק חלק מבעלי החיים שמסדרים ומנקים את אזור המגורים וסביבת העבודה שלהם, לא רק לכבוד פסח

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים

זכרי הקנריות שרים שירים מורכבים, בעלי תחביר. מחקר ישראלי-אמריקאי חושף את המנגנון העצבי שמאפשר אותם, ואולי עומד גם בבסיס התנהגויות מורכבות שלנו

קקדו בשם סנובול רוקד באופן ספונטני, יצירתי ומגוון, ועוזר לחוקרים להבין איך התפתחה אצלנו יכולת הריקוד