VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות החיסון וההגנה

מערכת החיסונית בגוף שלנו אחראית לאתר, להשמיד ולתעד גורמים זרים שפולשים לגופנו (חיידקים, וירוסים ושאר טפילים). מדובר במערכת מורכבת ביותר שמחולקת לשני סוגים של תגובות המשתלבות זו בזו – התגובה המורשת והתגובה הנרכשת.

הסרטון שלפנינו מדבר באופן כללי על המחלה ומאפייניה.

כולכם שמעתם בוודאי על מחלת הסרטן על שלל צורותיה. אך האם עצרתם אי פעם וניסיתם להבין איך היא מתפתחת? בסרטון שלפנינו מתוארת התפתחות מחלת המחלה מהתא הממאיר הראשון, דרך התפתחות הגידול והאופן שבו הוא מגייס את משאבי הגוף ועד לשליחת הגרורות לאיברים נוספים.

תפקידם של תאי ההרג הטבעי הוא לזהות תאי גוף חולים, כלומר כאלה שנגועים בווירוס או הפכו סרטניים, ולחסל אותם ביעילות ותוך פגיעה מזערית בתאים השכנים. הסרטון שלפנינו מסביר איך פועלים התאים הללו.

כולנו מכירים את הסטרפטוקוקוס – חיידק שגורם לדלקת גרון שבדרך כלל מסתיימת בקצת חום וטיפול אנטיביוטי, אך עלולה גם להביא לסיבוכים קשים עד כדי פגיעה בלב. מה מונע מהחיידק לשגשג ולגרום לנו נזק אנוש? רמז – זו לא רק האנטיביוטיקה.

מהם השיקולים הרפואיים והמדעיים מאחורי מדיניות הבדיקות החדשה של משרד הבריאות? וגם: איך לבצע נכון בדיקת אנטיגן?

כולנו מכירים חיסונים כזריקה מכאיבה שנועדה למנוע מחלות או לרפא אותן. קיימים שני סוגים של חיסונים – חיסון פעיל (אקטיבי) שמורכב מחיידקים או וירוסים מוחלשים, וחיסון סביל (פסיבי) שמבוסס על הזרקת נוגדנים מוכנים כתגובה מיידית למחלה או לרעלן. הסרטון שלפנינו מציג בקצרה את החיסון הסביל.

מערכת החיסון בגופנו מורכבת משתי זרועות הפועלות במשולב: המערכת המורשת, שיודעת לזהות איומים כלליים על הגוף ולפעול נגדם בצורה לא ממוקדת והמערכת הנרכשת, שלומדת את האיום ומפתחת נגדו נוגדנים ספציפיים המתאימים ישירות לכל פולש.

המחלה המדבקת בעולם חוזרת – גם לישראל, בעיקר בקהילות ששיעור החיסון בהן נמוך. רק מידע אמין ומלא יאפשר לבלום את המחלה ואולי גם להכחיד אותה לגמרי

טיפול ניסיוני בעריכה גנית בתאי דם לבנים של עכבר חי מעורר תקוות לפיתוח טיפול למחלות חשוכות מרפא

המחלה תוקפת את תאי הדם הלבנים וכך מחסלת את מערכת החיסון וחושפת את הגוף למחלות זיהומיות. הסרטון שלפנינו מתאר כיצד הנגיף (שנקרא HIV) חודר לתאי הדם הלבנים, וממחיש את הדרכים שבהן נלחמים כיום במחלה ומעכבים את התקדמותה.

מערכת החיסון אחראית להגן על הגוף שלנו מפני פולשים כמו חיידקים או וירוסים ומתאים סרטניים שמתפתחים בתוכה. לשם כך היא משתמשים במגוון רחב של דרכים שמרכיבות יחד את התגובה החיסונית.

כשצריך לתאם בין מערכת החיסון המולדת והנרכשת וללמד אותן לזהות פולשים, התאים הדנדריטיים נזעקים לפעולה. הכירו את מערכת התצוגה המשוכללת של מנגנוני ההגנה שלנו

לאחר שהמחלה התפשטה לעשרות מדינות הכריז ארגון הבריאות העולמי שההתפרצות שלה היא אירוע חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות

“מערכת המשלים” היא מערכת בגוף שמשמשת לזיהוי חיידקים ולחיסולם – אחת מזרועותיה של מערכת החיסון המורשת. המערכת מזהה חיידקים ומחסלת אותם בכך שהיא מנקבת את קרום התא שלהם וגורמת לתכולת התא להישפך החוצה. המערכת פועלת בשילוב עם מערכת החיסון הנרכשת. נוסף על תרומתה לחיסול חיידקים היא משמשת גם שמושך תאי דם לבנים לאזור הנגוע, וכמו כן יודעת לזהות נוגדנים שהתחברו לגוף החיידק ולתקוף אותו. הסרטון שלפנינו מסביר את מנגנון הפעילות של מערכת המשלים.

יותר מ-80 אחוז מהאוכלוסייה נדבקים בנגיף הפפילומה שעלול לגרום לסרטן. האלטרנטיבה: חיסון שנמצא בטוח לחלוטין. אתם מוזמנים לבדוק את העוּבדות

התגובה החיסונית מתחילה ברגע שנוצר המגע הראשון בין הפולש לתא במערכת החיסון. כדי להאיץ את התגובה החיסונית ולגייס צבא של תאי דם לבנים, מערכת החיסון משתמש בכלים רבים, ביניהם מולקולה בשם CSF, או בשמה המלא Colony Stimulating Factor. הסרטון שלפנינו מציג איך פועל ה-CSF בתגובה החיסונית.

מערכת החיסון שלנו מורכבת ממיליארדי תאי דם לבנים שמסיירים בגופנו בחיפוש אחרי פולשים. כשחודר לגוף חיידק או וירוס ומערכת החיסון מופעלת, עליה לסמן לתאי הדם הלבנים את הדרך לאתר הזיהום כדי שיוכלו להתמודד עם הפולש. הסרטון שלפנינו מסביר איך מערכת החיסון עושה את זה, בתהליך שנקרא כימוטקסיס, ואיך תא בולען מסוג מקרופאג’ מתמודד עם החיידק.

“צננת מזגנים”? אין דבר כזה. נגיפי צננת קיימים בכל עונות השנה, ואפשר להידבק בהם גם בקיץ. לעומת זאת, המזגנים אשמים לפעמים במחלות אחרות

הסרטון שלפנינו מתאר את מחזור חייהם של חיידקים האחראים למחלת הלגיונרים, לליסטריה ולשחפת – שלוש מחלות קשות שבהן חיידקים פולשים לתוך תאים בולעניים – מקרופאג’ים.