VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

התגובה החיסונית מורכבת משתי זרועות עיקריות השלובות זו בזו: התגובה החיסונית המורשת והתגובה החיסונית הנרכשת. אחד ממרכיבי מנגנון התגובה הנרכשת הוא תהליך למידה שבו הגוף מפענח איך הפולש בנוי ומייצר נגדו נוגדנים. הסרטון שלפנינו עוסק בתהליך הלמידה הקרוי “ברירת שבטים”, שמניע את התגובה הנרכשת.

הנוירון, או תא העצב, הוא היחידה הבסיסית שממנה מורכבת מערכת העצבים. את תא העצב אפשר לחלק לשלושה חלקים שנבדלים זה מזה במבנה ובתפקוד שלהם: גוף התא, הדנדריט והאקסון.

הסרטון שלפנינו מסביר איך נוצר פוטנציאל הפעולה ואיזה תפקיד ממלאות בו תעלות הנתרן.

כשווירוס חודר לגוף הוא ממהר להיכנס לתוך תא הפונדקאי שלו כדי לחמוק מתגובת המערכת החיסונית אליו. בתוך התא הוא חופשי לשעבד את משאבי התא ולהתרבות באין מפריע ולשחרר החוצה העתקים שלו שידביקו תאים אחרים של הגוף.

עצם העובדה שאנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו מפהקים לא מונעת מאיתנו לשאול למה הפיהוק מדבק. גם לשאלה הזו קיימות השערות רבות, שחלקן מוצג בסרטון הבא – שייתכן שיגרום לכם לפהק, אבל ממש לא מתוך שעמום.

הגילוי של מדענים מאוסטרליה מחזק את ההשערה כי יכולת זיהוי הפנים התפתחה ממערכת מוחית כללית לעיבוד מידע חזותי

רעלן שמאפשר לנחשים לצוד נחשים אחרים, מוליך-על חדש, דגים מהגרים ועוד.

פיתוח ישראלי: שילוב של כמה טכנולוגיות פשוטות מאפשר לרפא שברים קשים ומורכבים ביעילות רבה.

כמו שזרעונים מעבירים מידע גנטי לתוך ביציות, חוקרים מקווים להשתמש בהם גם כדי להוביל תרופות כימותרפיות לגידולים סרטניים ברחם

יותר מ-80 אחוז מהאוכלוסייה נדבקים בנגיף הפפילומה שעלול לגרום לסרטן. האלטרנטיבה: חיסון שנמצא בטוח לחלוטין. אתם מוזמנים לבדוק את העוּבדות

חוקרים השתילו ננו-חיישנים לקרינה תת-אדומה בעיניהם של עכברים, והראו כי הם אכן מסוגלים לראות את הקרינה הזו. האם בקרוב נוכל לייצר בני אדם שרואים היטב בחושך?

חוקרים לימדו חולדות לשחק מחבואים, כדי להתחקות אחר התהליכים הקוגניטיביים המעורבים במשחק.

מחקר גילה כי חלק מתושבי איסלנד פיתחו במהלך האבולוציה את היכולת לא להריח דגים רקובים – וכך זכו לתזונה עשירה יותר

מהם השיקולים הרפואיים והמדעיים מאחורי מדיניות הבדיקות החדשה של משרד הבריאות? וגם: איך לבצע נכון בדיקת אנטיגן?

חוקרים מארצות הברית רתמו את חיישני התאוצה של הסמרטפונים כדי לעזור לנו לדעת מתי שתינו יותר מדי אלכוהול

מכונות זעירות שיוצרו מתאי צפרדעים מצאו דרך ליצור עותקים חדשים של עצמן – בלי שתוכנתו לכך

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.

יחסי גומלין ואיזון בין מערכות שונות במוח מאפשרים לפתור בעיות בצורה יצירתית ומקורית.

לעיתים, נוצרת תחושת אשלייה עקב תהליך האדפטציה, כאשר מפסיקים את הגירוי במהירות. אפשר להדגים זאת בקלות על ידי אפקט ‘מפל המים’ (שעוד הפילוסוף היווני אריסטו שם אליו לו): כאשר מסתכלים על מפל מים כדקה או שתיים, ואז מסיטים את המבט לעבר משהו אחר שלא זז, המשהו האחר נראה כאילו הוא זז כלפי מעלה.