VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה להדפיס בתלת ממד רקמת לב מתפקדת, על בסיס תאים של החולה עצמו

במהלך האבולוציה בני האדם איבדו את זנבם. פיתוח חדש מאפשר להחזיר לנו אותו, על יתרונותיו הרבים ליציבה

היזם אילון מאסק הציג את הטכנולוגיה שמפתחת חברת נוירלינק: שבבים להשתלה בראש המיועדים לשיקום משותקים, החזרת הראייה לעיוורים ואפילו השתלת מידע חדש במוח. מה החידוש ביוזמה? מה הסכנות? ומה הפוטנציאל?

דיווח שבועי על המגפה בישראל ובעולם כולו

מחקר חדש מציע שהמעבר לחקלאות ולמזון רך יותר שינה את צורת הלסת שלנו, והכניס ללשונותינו את הפ’ והב’ הרפות.

קקדו צהובי ציצית באוסטרליה למדו לפתוח פחים. במחקר חדש, שנעזר בדיווחים מהקהילה, החוקרים גילו שהיכולת הזו מועברת מאחד לשני בעזרת למידה חברתית

למה חתולים בוגרים עושים תנועות לישה עם הרגליים ואיך זה קשור לאמא שלהם – ואולי גם לנחשים?

כולנו מכירים חיסונים כזריקה מכאיבה שנועדה למנוע מחלות או לרפא אותן. קיימים שני סוגים של חיסונים – חיסון פעיל (אקטיבי) שמורכב מחיידקים או וירוסים מוחלשים, וחיסון סביל (פסיבי) שמבוסס על הזרקת נוגדנים מוכנים כתגובה מיידית למחלה או לרעלן. הסרטון שלפנינו מציג בקצרה את החיסון הסביל.

האנדוקרינולוגיה הוא תחום במדעי החיים שחוקר את התקשורת הבין-תאית שנעשית בגוף על ידי ההורמונים. הסרטונים שלפנינו נותנים לנו הצצה על כמה מסלולים אנדוקריניים בגוף, כגון המטבוליזם של סוכר ומערכת המין.

הטרשת הנפוצה היא מחלה שבה תאי מערכת החיסון תוקפים את תאי מערכת העצבים ופוגעים בתפקוד הגופני של החולה בה. הסרטון שלפנינו מראה איך המחלה פוגעת בגוף ומהן השלכותיה.

מערכת החיסון שלנו מורכבת ממיליארדי תאי דם לבנים שמסיירים בגופנו בחיפוש אחרי פולשים. כשחודר לגוף חיידק או וירוס ומערכת החיסון מופעלת, עליה לסמן לתאי הדם הלבנים את הדרך לאתר הזיהום כדי שיוכלו להתמודד עם הפולש. הסרטון שלפנינו מסביר איך מערכת החיסון עושה את זה, בתהליך שנקרא כימוטקסיס, ואיך תא בולען מסוג מקרופאג’ מתמודד עם החיידק.

הסרטון שלפנינו מציג את המסלול שעושה הנוזל ואת תפקידיו המרכזיים.

כדי שיוכל לקיים את עצמו ולמלא את תפקידו, התא חייב לאסוף נתונים, לעבד אותם ולבצע פעולות בהתאם. לתהליך הזה קוראים תקשורת תאית. התקשורת הזאת פועלת ברמה המולקולרית ומורכבת מתגובות שרשרת תוך-תאיות (קסקדות) שבאות בתגובה לאות חיצוני או תוך-תאי.

רעלן שמאפשר לנחשים לצוד נחשים אחרים, מוליך-על חדש, דגים מהגרים ועוד.

פיתוח ישראלי: שילוב של כמה טכנולוגיות פשוטות מאפשר לרפא שברים קשים ומורכבים ביעילות רבה.

כמו שזרעונים מעבירים מידע גנטי לתוך ביציות, חוקרים מקווים להשתמש בהם גם כדי להוביל תרופות כימותרפיות לגידולים סרטניים ברחם

יותר מ-80 אחוז מהאוכלוסייה נדבקים בנגיף הפפילומה שעלול לגרום לסרטן. האלטרנטיבה: חיסון שנמצא בטוח לחלוטין. אתם מוזמנים לבדוק את העוּבדות

חוקרים השתילו ננו-חיישנים לקרינה תת-אדומה בעיניהם של עכברים, והראו כי הם אכן מסוגלים לראות את הקרינה הזו. האם בקרוב נוכל לייצר בני אדם שרואים היטב בחושך?