VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

המכירה של חברת “קייט פארמה” מעוררת עניין רב בגלל ההיקף הכלכלי שלה, אבל היא מבוססת על פיתוחים מדעיים מרתקים עם בסיס ישראלי איתן.

כשצריך לתאם בין מערכת החיסון המולדת והנרכשת וללמד אותן לזהות פולשים, התאים הדנדריטיים נזעקים לפעולה. הכירו את מערכת התצוגה המשוכללת של מנגנוני ההגנה שלנו

מחקר חדש מצא כי הצרבלום – אזור במוח שעד כה ייחסו לו בעיקר תפקידים מוטוריים – מווסת גם תחושת עונג והתנהגות חברתית.

לא לגמרי ברור מדוע אנחנו משהקים, או איך לכל הרוחות גורמים לזה להפסיק, אך ההשערה היא שמדובר בשריד אבולוציוני שנותר מאבות אבותינו דמויי הצפרדע.

חוקרים מהונג קונג מדווחים כי פיתחו רשתית מלאכותית קעורה, שמחקה את מבנה העין של אדם ואף עולה עליה מכמה בחינות.

הסרטון שלפנינו מסביר את המנגנונים בתא העצב שמאפשרים ליצור בו פוטנציאל פעולה, את התהליך שבו הוא נוצר ואיך הוא עובר לאורך האקסון.

בניית דגם כף יש שאפשר לשלוט בתנועת האצבעות שלו, בדומה ליד אמיתית

מדוע אנחנו נמשכים לגעת במקומות בגוף שכואבים לנו? מחקרים מראים שהמגע יכול להפחית כאב, וגם מציעים לכך הסברים.

האם ניתן לזהות מחלות בעזרת חוש הריח? מדענים הראו לראשונה שכלבים מסוגלים לזהות ריח של התקף אפילפטי, ושלהתקפים אלו יש חתימת ריח שמייחדת אותם ממחלות אחרות.

הסרטון שלפנינו מסביר איך מנגנון הראייה עובד מבחינה ביולוגית ברמת המערכת – כלומר איך האותות עוברים למוח ואיך פועלת התקשורת התוך-תאית.

הסרטון שלפנינו מתאר את פעולת מערכת השתן, על שלל מרכיביה, ברמת המערכת וברמה המולקולרית. הסרטון מציג גם את אתרי המטרה שאליהם מתחברות תרופות משתנות.

הסרטון שלפנינו מסביר מהי סינסתזיה.

קטרקט (בעברית: ירוֹד), הוא מצב שבו נוצרת בעדשת העין עכירות שמפריעה לאור לעבור לרשתית ולכן פוגעת באיכות הראייה. הסרטון שלפנינו מציג שתי שיטות לניתוח קטרקט.

הסרטון שלפנינו מתאר בקצרה את שרשרת האותות שמופעלת אחרי שפעול הקולטן בתא דנדריטי ואת תוצאתה – הצגת האנטיגן הזר בפני תא דם לבן מסוג T ושפעולו.

בניסוי הנוכחי נראה (ונשמע!) איך מראה העיניים יכול לשנות את האופן שבו אנו שומעים – באמצעות אשליה שנקראת “אפקט מקגורק”.

הוא חי בגופם של זבובי חול ועובר מהם לבני אדם כשהנקבה שותה את דמנו. בתוך הגוף הוא משתלט על תאי מערכת החיסון וחי בתוכם כמו סוס טרויאני. זו לא עלילה של סרט אימה הוליבודי, אלא טפיל מקומי אסלי, שמוכר בעיקר כמי שגורם ל”שושנת יריחו”

במקרה של פגיעה חמורה בעצם, רופאים משתילים עצם ממקום אחר בגוף או משתמשים בשתל מלאכותי. דיו מסוג חדש תאפשר לרופאים להדפיס שתלים בכל גודל וצורה במדפסת תלת-ממד.

מחקר ישראלי-אמריקאי גילה כיצד הגוף מתמודד עם נבגי פטריות שאנו נושמים כל הזמן – מחמצן אותם ומפעיל את מנגנון ההשמדה עצמית.

ספורטאים שסופגים חבטות רבות בראשם עלולים לסבול מזעזועי מוח ומפגיעות מתמשכות. האם זה נכון גם לכדורגלנים?