בהתאם למעמדה כאיבר החישה המוביל בגוף האדם, העין זוכה להגנה רבת שכבות שכל תפקידה הוא לשמור עליה מכל פגע. בראש מערכת ההגנה הזו נמצאת ארובת העין שמגינה עליה מפגיעות מכניות קשות. מיד אחריה נמצאים העפעפיים, שנסגרים בתגובה לכל חשש של פגיעה או חדירה של עצם זר לעין. החלק השלישי והאחרון במערך ההגנה של העין הוא כנראה המופלא והמעניין מכולם: הדמעות. הסרטון מסביר את היווצרותן של דמעות כתוצאה מחיתוך בצל ודרכים להתמודד עם התופעה.
כולנו מכירים חיסונים כזריקה מכאיבה שנועדה למנוע מחלות או לרפא אותן. קיימים שני סוגים של חיסונים – חיסון פעיל (אקטיבי) שמורכב מחיידקים או וירוסים מוחלשים, וחיסון סביל (פסיבי) שמבוסס על הזרקת נוגדנים מוכנים כתגובה מיידית למחלה או לרעלן. הסרטון שלפנינו מציג בקצרה את החיסון הסביל.
כולכם שמעתם בוודאי על מחלת הסרטן על שלל צורותיה. אך האם עצרתם אי פעם וניסיתם להבין איך היא מתפתחת? בסרטון שלפנינו מתוארת התפתחות מחלת המחלה מהתא הממאיר הראשון, דרך התפתחות הגידול והאופן שבו הוא מגייס את משאבי הגוף ועד לשליחת הגרורות לאיברים נוספים.
האנדוקרינולוגיה הוא תחום במדעי החיים שחוקר את התקשורת הבין-תאית שנעשית בגוף על ידי ההורמונים. הסרטונים שלפנינו נותנים לנו הצצה על כמה מסלולים אנדוקריניים בגוף, כגון המטבוליזם של סוכר ומערכת המין.
מערכת החיסון שלנו מורכבת ממיליארדי תאי דם לבנים שמסיירים בגופנו בחיפוש אחרי פולשים. כשחודר לגוף חיידק או וירוס ומערכת החיסון מופעלת, עליה לסמן לתאי הדם הלבנים את הדרך לאתר הזיהום כדי שיוכלו להתמודד עם הפולש. הסרטון שלפנינו מסביר איך מערכת החיסון עושה את זה, בתהליך שנקרא כימוטקסיס, ואיך תא בולען מסוג מקרופאג’ מתמודד עם החיידק.
כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב.
מי מאיתנו לא חלה מעולם בשפעת? מדובר באחת מחלות הנפוצות ביותר בעולם, שסיבוכים שלה הרגו מיליוני אנשים במאה ה-20 לבדה. מטבע הדברים נעשה גם מחקר מדעי רב בניסיון למצוא לה תרופה, והסרטון שלפנינו מתאר את אחד הטיפולים החדשניים ביותר שהוצעו לה.
במחלת הסרטן, בקרת החלוקה של אחד התאים בגוף אובדת והוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. אם מערכת החיסון לא מצליחה להשמיד אותו בזמן, התא הפגום ייצור בהדרגה צבר תאים גדול שנקרא “גידול”.
התגובה החיסונית מורכבת משתי זרועות עיקריות השלובות זו בזו: התגובה החיסונית המורשת והתגובה החיסונית הנרכשת. אחד ממרכיבי מנגנון התגובה הנרכשת הוא תהליך למידה שבו הגוף מפענח איך הפולש בנוי ומייצר נגדו נוגדנים. הסרטון שלפנינו עוסק בתהליך הלמידה הקרוי “ברירת שבטים”, שמניע את התגובה הנרכשת.
כשווירוס חודר לגוף הוא ממהר להיכנס לתוך תא הפונדקאי שלו כדי לחמוק מתגובת המערכת החיסונית אליו. בתוך התא הוא חופשי לשעבד את משאבי התא ולהתרבות באין מפריע ולשחרר החוצה העתקים שלו שידביקו תאים אחרים של הגוף.
יתר לחץ דם, המכונה גם “הרוצח השקט”, הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר להחמרה של מחלות לב, מחלות כלי דם וסכרת. לחץ הדם הגבוה אינו גורם לבעיות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא עלול להיות קטלני ולפגוע בכלי דם, בלב, בעיניים, בכליות ובמוח. הסרטון שלפנינו מראה מה כל כך מסוכן בלחץ דם גבוה.
התגובה החיסונית מתחילה ברגע שנוצר המגע הראשון בין הפולש לתא במערכת החיסון. כדי להאיץ את התגובה החיסונית ולגייס צבא של תאי דם לבנים, מערכת החיסון משתמש בכלים רבים, ביניהם מולקולה בשם CSF, או בשמה המלא Colony Stimulating Factor. הסרטון שלפנינו מציג איך פועל ה-CSF בתגובה החיסונית.
כולנו מכירים את הסטרפטוקוקוס – חיידק שגורם לדלקת גרון שבדרך כלל מסתיימת בקצת חום וטיפול אנטיביוטי, אך עלולה גם להביא לסיבוכים קשים עד כדי פגיעה בלב. מה מונע מהחיידק לשגשג ולגרום לנו נזק אנוש? רמז – זו לא רק האנטיביוטיקה.