VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - מערכות בגוף האדם

“צננת מזגנים”? אין דבר כזה. נגיפי צננת קיימים בכל עונות השנה, ואפשר להידבק בהם גם בקיץ. לעומת זאת, המזגנים אשמים לפעמים במחלות אחרות

טיפול ניסיוני בעריכה גנית בתאי דם לבנים של עכבר חי מעורר תקוות לפיתוח טיפול למחלות חשוכות מרפא

בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח

למה חתולים בוגרים עושים תנועות לישה עם הרגליים ואיך זה קשור לאמא שלהם – ואולי גם לנחשים?

הטרשת הנפוצה היא מחלה שבה תאי מערכת החיסון תוקפים את תאי מערכת העצבים ופוגעים בתפקוד הגופני של החולה בה. הסרטון שלפנינו מראה איך המחלה פוגעת בגוף ומהן השלכותיה.

הסרטון שלפנינו מציג את המסלול שעושה הנוזל ואת תפקידיו המרכזיים.

כדי שיוכל לקיים את עצמו ולמלא את תפקידו, התא חייב לאסוף נתונים, לעבד אותם ולבצע פעולות בהתאם. לתהליך הזה קוראים תקשורת תאית. התקשורת הזאת פועלת ברמה המולקולרית ומורכבת מתגובות שרשרת תוך-תאיות (קסקדות) שבאות בתגובה לאות חיצוני או תוך-תאי.

במשך שנים חשבנו שאבות אבותינו היו הראשונים שלמדו לייצר כלי אבן. כעת מתברר שקופי קפוצ’ין עושים אותו דבר בדיוק – אבל לא יודעים להשתמש בהם.

חוקרים: הזרקת דם טבורי של בני אדם לעכברים מבוגרים שיפרה את תפקודי המוח שלהם. האם אפשר לקוות לטיפול כזה גם אצל בני אדם?

העצמות שלנו מתחדשות ונבנות כל הזמן בהתאם ללחץ המופעל עליהן. בדומה לשרירים, אנחנו חייבים להשתמש בהם כדי שיישארו חזקות, ולשם כך עליהם לשאת משקל. ככל שנישא עליהן יותר משקל, כך הן יתחזקו יותר. לכן אפשר ללמוד הרבה מצורת העצמות על אורח החיים של בני תקופות שונות.

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה להדפיס בתלת ממד רקמת לב מתפקדת, על בסיס תאים של החולה עצמו

במהלך האבולוציה בני האדם איבדו את זנבם. פיתוח חדש מאפשר להחזיר לנו אותו, על יתרונותיו הרבים ליציבה

היזם אילון מאסק הציג את הטכנולוגיה שמפתחת חברת נוירלינק: שבבים להשתלה בראש המיועדים לשיקום משותקים, החזרת הראייה לעיוורים ואפילו השתלת מידע חדש במוח. מה החידוש ביוזמה? מה הסכנות? ומה הפוטנציאל?

דיווח שבועי על המגפה בישראל ובעולם כולו

מחקר חדש מציע שהמעבר לחקלאות ולמזון רך יותר שינה את צורת הלסת שלנו, והכניס ללשונותינו את הפ’ והב’ הרפות.

קקדו צהובי ציצית באוסטרליה למדו לפתוח פחים. במחקר חדש, שנעזר בדיווחים מהקהילה, החוקרים גילו שהיכולת הזו מועברת מאחד לשני בעזרת למידה חברתית

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.