VOD עבור יסודי - מערכות בגוף האדם

בִּשעת ארוחה טעימה עִם הורֵיכם עלתה על דַעתכם אֵי פעם השאֵלה מה גורם לכם להרגיש אֶת טעם האוכֶל, וּמה המַשמָעוּת של הַרגָשת הטעמים?

כשצופים בסרטים ישנים אפשר לא פעם לראות בהם את כוכבי הקולנוע הגדולים של הימים ההם – שחקנים כמו המפרי בוגרט, קרי גרנט ו”הצעיר” ג’יימס דין – מעשנים להנאתם על המסך וגורמים לעישון להיראות “מגניב”. חברות הטבק שילמו בימים ההם כסף רב כדי שסלבריטאים ייראו משתמשים במוצריהם ולכן יעודדו את מעריציהם לחקות אותם.

נימי הדם הם כלי הדם הזעירים ביותר בגופנו וקוטרם אינו עולה בהרבה על זה של תא דם אנושי בודד. לנימים תפקיד חשוב בפיזור חומרי המזון, הגזים, הפסולת וההורמונים ברקמות השונות ובאיסופם.

בניסוי הזה ניקח מיץ תפוזים ונעשה ממנו נוזל שקוף וצלול בלי לשנות את טעמו, בשיטה של בישול מולקולרי

בפה יש לנו קולטנים לחמישה סוגים של טעם בלבד. מאין מגיע מגוון הטעמים העצום שאנו מכירים?

אקנה היא אחת ממחלות העור המוכרות והנפוצות ביותר. על פני העור ישנן בלוטות חֶלֵב שמפרישות חומר שמנוני בשם חֶלֵב (באנגלית “סיבום” Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.

מעור ברווז ועד שכבת שומן, מפרווה שקופה ועד אנטי-פריז טבעי, מדובי קוטב ועד חיידקים המסייעים בייצור גלידה. כך מתמודדים יצורים חיים עם תנאי קור קיצוניים.

בניגוד למה שרבים חושבים, הפרשת הזיעה זה לא בדיוק מה שמקרר את הגוף.

האוכל שאנחנו אוכלים עובר בגוף תהליכי פירוק וספיגה רבים, כדי שנוכל לנצל ממנו את כל מה שרק אפשר. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שעוברים על המזון מרגע שהוא נכנס לפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

בניסוי הזה נראה איך דבק פלסטי, צבע מאכל וסבון יוצרים ציור שמצטייר מעצמו, וחוזר על עצמו.

גופנו מרושת בתאי עצב שתפקידם לקלוט גירויים מהסביבה, להעביר את המידע למוח, לעבד אותו שם ולהוציא בתגובה פקודות לשרירים. בין היתר קיימים תאים שמגיבים לשינויים בטמפרטורה ומעבירים את המידע עליהם למוח.

הסרטון שלפנינו מסביר איך מנגנון הראייה עובד מבחינה ביולוגית ברמת המערכת – כלומר איך האותות עוברים למוח ואיך פועלת התקשורת התוך-תאית.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

הקורונה הזכירה לנו את חשיבות החיסונים, כמה זמן לוקח לפתח חיסון חדש? ומה הם השלבים בדרך?

גופנו מרושת בתאי עצב שתפקידם לקלוט גירויים מהסביבה, להעביר את המידע למוח, לעבד אותו שם ולהוציא בתגובה פקודות לשרירים. בין היתר קיימים תאים שמגיבים לשינויים בטמפרטורה ומעבירים את המידע עליהם למוח.

בניסוי הזה נלמד איך להפוך כל תמונה של פרצוף לתמונה מיוחדת שהבעת הפנים בה משתנה כל הזמן בהתאם לזווית המבט שלנו.

הראייה היא אחד החושים החשובים ביותר שיש לבני האדם, ובלעדיו לא יכולנו לקלוט את סביבתנו. העין, שבעזרתה אנו רואים, היא איבר מורכב ורגיש מאוד. הסרטון שלפנינו מתאר איך אנו רואים, תוך התמקדות בהיבטים הפיסיקליים והביולוגיים של הראייה.

אקנה היא אחת ממחלות העור המוכרות והנפוצות ביותר. על פני העור ישנן בלוטות חֶלֵב שמפרישות חומר שמנוני בשם חֶלֵב (באנגלית “סיבום” Sebum) שתפקידו הוא להגן על העור. הבלוטות הללו קיימות בכל אזורי הגוף פרט לכפות הידיים והרגליים, אך צפיפותן גדולה במיוחד באזור הפנים והראש.

“קנאקים” באצבעות הם תופעה שבה נשמע מין קול נפץ קל עקב תנועה של מפרקי האצבעות. יש אנשים שמצטמררים רק למשמע הצליל ואילו אחרים מכורים להם. איך נוצרים קנאקים? האם זה מסוכן? ומי זה דונלד אונגר?