VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - כימיה

ודאי שמעתם על מכתב בבקבוק. אבל מה לגבי “מסר על גבי בננה”? הנה דרך מקורית וכיפית לתקשר באמצעות הפרי הצהוב.

שריפת גז טבעי אומנם מזהמת פחות משריפת פחם, אבל תעשיית הגז גורמת לפליטה רבה של גזי חממה. כדי לבלום את משבר האקלים נהיה חייבים להיגמל במהירות גם מהתלות שלנו בגז, ולעבור למקורות אנרגיה נקיים יותר.

אוהבים להתפנק עם כוס ברד קרירה בטעם מפנק? סביר להניח שכן… אבל מה זה בעצם ברד? בניסוי הזה נכין סורבה טעים מפירות, ונגלה אין למנוע ממנו לקפוא לקרח מוצק וקשה

לאלקטרושליליות יש תפקיד חשוב ביצירת קשרים קוולנטים, קשרים יוניים, תגובות חמצון חיזור ועוד. הסרטון שלפנינו ממחיש מהי אלקטרושליליות.

ההבדל בין השלג לברד הוא ברוחות ובטמפרטורה של האוויר בזמן שפתית השלג או גוש הברד יורדים אל הקרקע.

הקשר הכימי הינו למעשה יחסי גומלין בין שתי מולקולות או שני אטומים הנמשכים זה לזה. ישנם סוגים שונים של קשרים כימיים. קשר כימי יכול לבוא לידי ביטוי בשיתוף אלקטרונים (קשר קוולנטי), משיכה חשמלית בין שני יונים (קשר יוני) או שיתוף אלקטרונים קוטבי (קשר מימן).

בניסוי הזה נלמד איך להפיק צבע מכרוב סגול ואיך אפשר לגרום לו לשנות את צבעו. הניסוי מחייב השגחה של מבוגר!

הם נמצאים סביבנו, מתחתינו, מעלינו ואפילו בתוכנו. בלעדיהם לא היינו חיים. ובכל זאת קיומם בכמויות גדולות בכדור הארץ – ועוד במצב נוזלי – הוא פלא גדול. איך הם הגיעו לכאן?

בארצות קרות מתרחשים גם בקיץ גלי קור פתאומיים, המסוכנים לפרחים. גבישי קרח חדים הנוצרים בצמח עלולים להרוס תאים ולנתק את הפרחים העדינים ממקומם. באין פרח, לא יתפתחו פרי וזרעים. צמחים החיים באקלים קר פיתחו אפוא אסטרטגיות הממזערות את הנזק.

כדי להבין איך להגן על בגדינו וחפצינו אחרים ממים, היינו צריכים להסתכל בטבע. התשובה נמצאה דווקא ב… עלי הלוטוס.

150 שנה להולדתו של פריץ הבר, המדען שמנע רעב עולמי בזכות שיטה לייצור דשן, אך גם הוביל את השימוש הגרמני בנשק כימי במלחמת העולם הראשונה.

לכאורה היסודות שמהם מורכב עולמנו אמורים להישאר כאן לתמיד. ובפועל? חלקם עלולים להיעלם לנו בקרוב מאוד.

תכונה מפתיעה של סליים – טיפוס מעלה על מקל מסתובב.

הפעם נראה איך להוריד בתוך כוס גשם צבעוני בעזרת שמן וצבעי מאכל.

דיפוזיה היא התופעה שבה חלקיקי חומר כמו מולקולות ואטומים נעים מאזור שהריכוז שלהם בו גבוה לאזורים עם ריכוז נמוך יותר. בעברית קוראים לזה פעפוע.

לפני שנבין קצת יותר לעומק את הדיפוזיה, לפעמים תמונה אחת שווה אלף מילים. למטה תוכלו לראות איך צבען (פיגמנט) סגול מפעפע בצנצנת מים. בהתחלה כל המולקולות הסגולות מרוכזות בטיפה אחת קטנה ואילו הריכוז שלהן בשאר הכוס אפסי. הן מתפשטות בהדרגה בכל נפח הנוזל, עד שבסופו של דבר הנוזל כולו סגול וריכוז מולקולות הצבע שווה בכל התמיסה.

באיזו טמפרטורה מים באמת הופכים לגז? ואיך קורה שכביסה רטובה או רצפה לחה מתייבשות בטמפרטורה נמוכה בהרבה 100 מעלות צלזיוס?

הוא נמצא בכל התרכובות האורגניות – וגם בשורה ארוכה של חומרים אחרים, מיהלומים ועד קליפות ביצים. הכירו את הפחמן, שבלעדיו לא היו חיים בכדור הארץ.

למרות הדימוי השלילי שנוצר לו, אין נכון להיום ראיות מדעיות משכנעות לנזק בריאותי כלשהו שנובע מתוסף המזון הנפוץ

בניסוי הזה נפריד את הצבע של הפרחים לצבעים שמהם הוא מורכב – ונכיר כמה מהצבענים שנותנים לפרחים את גווניהם.