שינויי האקלים משפיעים על האוקיינוסים, זרמי המים (וכתוצאה מכך על המליחות והטמפרטורה) ועל שוכני האוקיינוס. על מנת לחקור את שינויי האקלים יש לחקור גם את השפעתם על האוקיינוסים, וכיום נאסא חוקרת את שינויי הזרמים והטמפרטורה באוקיינוס בין השאר ע”י התבוננות ביצורים חד תאיים זעירים בשם פיטופלנקטון, אשר בין השאר אחראים על חלק ניכר מהחמצן אותו אנו נושמים. הסרטון שלפנינו עוסק בחקר האוקיינוסים בכלל ופיטופלנקטון בפרט.
בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.
טפילים הם יצורים מרתקים, שמפתחים עוד ועוד דרכים יצירתיות לנצל לטובתם את הפונדקאי שלהם – משינוי הרגלי התזונה שלו ועד לשינוי מינו. וכן – גם אנחנו תלויים בהם.
בעולם החי כל היצורים כולם מקושרים זה לזה בדרך כזו או אחרת, ברשת סבוכה של יחסים מסוגים שונים. יחסים אלו עשויים להיות טפילות, יחסי טורף-נטרף, או סימביוזה בין שני יצורים.
בעלי חיים רבים לא מסתפקים במין אחד. הם מתחילים את חייהם כזכר והופכים לנקבה, או להפך – מנקבה לזכר. יש אפילו כאלו שמשתנים הלוך ושוב, מספר פעמים. מדוע הם עושים זאת?
עוד מימי יוון העתיקה היה ידוע כי ראש-רגלאים (cephalopods) שונים, ובניהם מיני תמנונים ודיונונים, יכולים לשנות את צבע עורם. יחד עם זאת המנגנון בו מתבצע שינוי הצבע והתבנית של העור, החל להיחקר רק במהלך המאה ה-19.
מפגני הכוח של הגורילות, סימני הריח שמשאירות הפנדות ואפילו הצבעים של הצרעות – כל אלו, ורבים אחרים, הם מסרים שבעלי החיים מעבירים ליריביהם, ונושאים מידע על גודלם ויכולותיהם. בעזרתם הם מצליחים להימנע מקרבות של ממש
בעל חיים קדום הקרוב לג’ירף היה בעל “קסדה” של עצם וקרן, וצוואר שבנוי במיוחד לחבטות של ראש בראש. האם הצוואר הארוך של הג’ירף המודרני הוא התאמה אחרת לאותו צורך – לחימה של הזכרים זה בזה על גישה לנקבות? הוויכוח עוד לא הוכרע
הנמייה הננסית המצויה (Helogale parvula), הנמיות חיות בקבוצות של עד כ-30 פרטים, זכרים ונקבות, ונפוצות במזרח אפריקה ובדרומה, שני המינים משאירים סימני ריח מבלוטות באזור האחוריים, בעזרת אותה עמידת ראש שמעלה את האזור הזה גבוה ככל האפשר.