VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - חומרים - תכונות ושימושים

מים הינם מצרך חיוני לקיום חיים, אולם הם חייבים להיות ברמת נקיון מסויימת על מנת שנוכל לצרוך אותם בבטחה. כיום לא תמיד ניתן לשתות מים ישירות מהמאגר ויש צורך לטפל בהם על מנת שיהיו ראויים לשתייה.

העולם הטבעי מלא בתערובות, אבל לפעמים אנחנו רוצים דווקא להפריד אותם למרכיביהם. לשם כך פיתח המדע שיטות הפרדה מתוחכמות, שבזכותן אנחנו יכולים לזקק נפט, להתפיל מים ואפילו למצות דנ”א מתוך התא

ניסוי מודל להתפרצות הר געש – משעווה של נר.

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים.

נוזלים יוניים הינה דרך חדשנית להמיס חומרים מבלי שיפלטו גזים רעילים לסביבה. הסרטון שלפנינו מסביר בקצרה על נוזלים יוניים.

הנוזל מטפס במעלה המכשיר כשאנו חושבים על מישהו שאנו אוהבים.

הסרטון שלפנינו מסביר על רדיקלים חופשיים, ועל המולקולות שמסייעות בנטרולם: נוגדי החמצון.

בניסוי הזה נלמד איך אפשר להעתיק תמונה מעיתון לכל דף שנרצה – ממש כאילו השתמשנו במכונת צילום צבעונית, וכל זאת באמצעות נר ומטבע ובלי להשתמש בשום אמצעי טכנולוגי.

בניסוי זה נראה כיצד סרגלי פלסטיק יכולים להוליך בתוכם אור ולהתנהג כמו מקור אור קטן ובוהק.

בניסוי הזה נפריד את האלכוהול שנמצא בתוך יין בשיטה שנקראת זיקוק – ונעשה זאת באמצעים ביתיים ופשוטים. בסוף הניסוי נוכיח שבאמת קיבלנו אלכוהול, ולשם כך נדליק אותו וגם ניעזר בחושי הריח והטעם. יש לבצע את הניסוי רק תחת השגחה של מבוגר!

אצטון להסרת לק יכול לנפח בלונים בשיטה פשוטה, המשתמשת בהבדלי הנפח בין נוזלים לגזים. הניסוי מחייב השגחה של אדם מבוגר!

בניסוי הזה נגרום לנוזל להישאב למעלה לתוך כוס הפוכה – באמצעות נר. הניסוי מחייב השגחה של מבוגר!

בניסוי הנוכחי נהפוך מים צבועים למים צלולים באמצעות תכונות הטיהור של הפחם.

כאשר סוגרים נרות בגבהים שונים בכלי אטום, מי יכבה קודם – הגבוהים או הנמוכים?

לכאורה היסודות שמהם מורכב עולמנו אמורים להישאר כאן לתמיד. ובפועל? חלקם עלולים להיעלם לנו בקרוב מאוד.

אם כל הימים והאוקיינוסים בעולם היו מלאים במיץ פטל – האם היה יורד גשם של מיץ פטל?

באיזו טמפרטורה מים באמת הופכים לגז? ואיך קורה שכביסה רטובה או רצפה לחה מתייבשות בטמפרטורה נמוכה בהרבה 100 מעלות צלזיוס?

כיצד נוצרים בולענים?
השם בולען קשור לשתי תופעות טבע שונות מעט. האחת הינה בולעני מלח, המוכרים מחופי ים-המלח, והשנייה היא תופעת הבולען הקארסטי המופיעה בנוף גירני הררי כדוגמת הרי הגליל וירושלים.

בניסוי הזה נכין חומר שמתנהג בצורה מוזרה – מצד אחד הוא נוזלי ומצד שני ברגע שלוחצים עליו ומפעילים עליו כוח, פתאום הוא נעשה נוקשה כמו חומר מוצק.

הם נמצאים סביבנו, מתחתינו, מעלינו ואפילו בתוכנו. בלעדיהם לא היינו חיים. ובכל זאת קיומם בכמויות גדולות בכדור הארץ – ועוד במצב נוזלי – הוא פלא גדול. איך הם הגיעו לכאן?