VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - התאמה

הצפרדע הינה דו חי אשר בד”כ אוכל כל דבר קטן ממנה שזז ובעיקר חרקים. הצפרדע מזהה את תנועת החרק ושולחת אליו את לשונה המהירה.

דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.

הם בעלי החיים הקטלניים ביותר על כדור הארץ, כימאים מיומנים ביותר המצויידים בחיישני-על, ויכולים למצוא כלי דם טוב יותר מכל רופא כירורג. ואיך כדאי להילחם בהם? בלייזר. או עם שמן.

גחליליות, דגים ואפילו חיידקים ופטריות: יצורים רבים בעולמנו מפיקים אור לצורכי ציד, תקשורת, הסוואה והזדווגות. איך זה עובד?

מחקר אמריקאי-ישראלי: הצורות השונות של ביצי עופות אינם התאמה למקום הקינון, אלא תוצאה של יעילות התעופה של הציפור, מעין “תופעת לוואי” אבולוציונית.

בניסוי הזה נגרום לאצטרובל של אורן להיפתח ולהיסגר כרצוננו.

האבולוציה היא מנגנון מורכב שמניע את החיים בעולמנו. הכוח המניע שלה הוא העיקרון שקובע שהמותאם ביותר שורד ומעמיד צאצאים פוריים שמעבירים הלאה את תכונותיו החיוביות.

התשובה נישאת ברוח: חוקרים הראו בפעם הראשונה כיצד סופות הוריקן משפיעות האבולוציה של לטאות – הן פשוט מעיפות לים את המתאימות פחות להתמודד עם הרוח העזה

עוד מימי יוון העתיקה היה ידוע כי ראש-רגלאים (cephalopods) שונים, ובניהם מיני תמנונים ודיונונים, יכולים לשנות את צבע עורם. יחד עם זאת המנגנון בו מתבצע שינוי הצבע והתבנית של העור, החל להיחקר רק במהלך המאה ה-19.

דבורי דבש אסיאתיות מדביקות צואה של יונקים וציפורים מסביב לפתח הכוורות שלהן, כדי להגן על עצמן מפני התקפה של צרעות ענקיות

מסיבות פיזיקליות אין כמעט חומרים כחולים בעולם החי. ראיתם יצור כחול? סיכוי טוב שהוא “מרמה”

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

מעור ברווז ועד שכבת שומן, מפרווה שקופה ועד אנטי-פריז טבעי, מדובי קוטב ועד חיידקים המסייעים בייצור גלידה. כך מתמודדים יצורים חיים עם תנאי קור קיצוניים.

העכביש הוא פרוק רגליים (אך לא חרק) טורף בעל שמונה רגליים. בדרך כלל הוא צד חרקים קטנים, שאותם הוא לוכד ברשת דביקה שהוא טווה. חוזקה של הרשת נובע מהחומר החלבוני שממנו היא עשויה.

נכון שכל היונקים נושמים חמצן, אבל המכרתנים, החיים במחילות צפופות, מסוגלים לשרוד יותר מרבע שעה בלעדיו. איך הם עושים את זה?

לטאות ממרכז אמריקה מסוגלות לשהות זמן רב מתחת למים. עכשיו התגלה שהן עושות זאת בעזרת בועת אוויר מסביב לראשן

צעד נוסף לפענוח החוש שמאפשר לציפורים לנווט בהצלחה לאורך אלפי קילומטרים: חוקרים הראו שלאדומי חזה יש חלבון בעין שרגיש לשדה המגנטי של כדור הארץ

מסיבות פיזיקליות אין כמעט חומרים כחולים בעולם החי. ראיתם יצור כחול? סיכוי טוב שהוא “מרמה”

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע