VOD עבור יסודי - העשרה

כשאנחנו אומרים למישהו שלא מרגיש טוב ש”הכל בראש”, לפעמים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו צודקים. בעולם הרפואה לומדים בשנים האחרונות להבין יותר ויותר את התופעה המוכרת בשם “אפקט הפלצבו” – מצב שבו טיפול בתרופת דמה (אינבו) גורם לשיפור ממשי במצב. התופעה תועדה היטב במחלות רבות, החל במקרים פשוטים של כאבים חולפים וכלה בריפוי דלקות זיהומיות ואפילו שיפור במצב של גידולים סרטניים.
מה שמדהים באפקט הזה הוא ששתי תרופות שההרכב הכימי שלהן זהה אך שונות זו מזו במיתוג, בצורה או בצבע, יתנו תוצאות שונות מאוד ולעתים הפוכות. הסרטון שלפנינו מסביר על אפקט הפלצבו ונותן דוגמאות למוזרות המדהימה שלו.

מעמקי הים הם עולם מסתורי ומופלא. גילויים חדשים, ולעתים תמוהים ומוזרים, אינם חדלים להפתיע גם את מי שהקדישו את חייהם לחקר האוקיינוסים.

השרירים בגופנו אחראים על כל הפעולות שדורשות תנועה כלשהי, החל בתנועות רצוניות כמו הליכה, אחיזה או הנעה של האיברים וכלה בתנועות אוטומטיות כמו נשימה, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, הפרשות ועוד. לכל השרירים בגוף יש מנגנון פעולה דומה, שכולל פעילות תלוית סידן ו-ATP של מנוע מולקולרי בשם מיוזין, שמחליק על גבי אקטין. הסרטון שלפנינו ממחיש איך פועל שריר שלד.

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים

115 שנה להולדתו של קונרד לורנץ, מהאבות המייסדים של מדע התנהגות בעלי החיים, חתן פרס נובל וחבר לשעבר במפלגה הנאצית

לכבוד יום המשפחה, מבט על משפחות שיש בהן הקרבה אמיתית: אמהות שנותנות לצאצאים לאכול אותן, ולחלופין אמהות שמקריבות את הצאצאים כדי לשרוד בעצמן

בעבר, בהווה וגם בדרך הטבע. איך נוצרות מומיות, ומה משותף למדבריות, לפסגות מושלגות ולביצות כבול?

זה מתחיל בהפעלה של מסלול העונג במוח, אך מתפתח להתנהגות הרסנית ולצורך כפייתי בעוד ועוד גירויים. איך מתרחשת התמכרות ומי פגיעים אליה במיוחד?

כיום ידוע שלמרבית היצורים החיים (כולל פטריות ויצורים חד-תאיים) יש שעונים ביולוגיים שתפקידם לסנכרן את פעילותו של היצור עם העולם הסובב אותו.

כך תגרמו לאנשים לחשוב שיש לכם קוביית קסם מרחפת.

מדי פעם בפעם מתעוררת בהלה ברשתות החברתיות בעקבות סרטונים שמראים את הציפוי ה”מסוכן” של תפוחי עץ. אבל בסך הכל מדובר בשחזור של ההגנה הטבעית שלו.

משחר ההיסטוריה ניסה האדם להתמודד עם מחלות ולא תמיד בהצלחה מרובה – החל ברפואת אליל וכלה ברפואה המודרנית של מאה השנים האחרונות. מאז שהאדם הכיר בחשיבות תהליך הפיתוח של התרופות, ובמיוחד בתהליך בקרת האיכות והיעילות שנדרש בהן, נוסחו הנחיות ברורות על הדרך הנכונה לאשר תרופה או טיפול רפואי. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליך הארוך והיקר של פיתוח התרופות, מזיהוי מולקולה שמשפיעה על חלבון ועד למדפי בית המרקחת.

אחת מסדרות הטלוויזיה הזכורות לי מצעירותי הייתה “אוטובוס הקסמים”, שסיפרה על כיתת תלמידים שיוצאת להרפתקאות קסומות של ידע באוטובוס פלאי. באחד הפרקים ביקרה הכיתה בתערוכה על גוף האדם, כשלפתע פתאום האוטובוס התכווץ והתלמידים והמורה מצאו את עצמם בתוך גוף אנושי, שם למדו מבפנים את התהליכים מתרחשים בו. רעיון דומה הופיע עוד קודם לכן בסרט הקלאסי Fantastic Voyage משנות ה-60, שבו החדירו לגופו של מדען פצוע צוללת שכווצה לגודל של כמה מיקרומטרים, במטרה לתקן נזק שנגרם למוחו. היכולת לכווץ בני אדם וכלי רכב אמנם נותרה בגדר מדע בדיוני, אולם השימוש במכונות זעירות לצרכים רפואיים הופך אט אט למציאות.

כולכם בוודאי יודעים שתפקיד האוזן הוא לשמוע, אך איך היא עושה את זה?
כדי להסביר את זה הבאנו לכם שני סרטונים – הראשון מסביר על חוש השמיעה ועל מבנה האוזן והשני מציג איך שבלול האוזן (Cochlea) מפרק את הצלילים המגיעים אליו דרך עור התוף. שימו לב שהצלילים מתפלגים לפי הגובה שלהם (התדר) ככך שנוצר מעין סולם צלילים לאורך שבלול האוזן. בשבלול האוזן נמצאים תאי עצב שכל אחד מהם אחראי על זיהוי צליל מסוים ומעביר את המידע עליו למוח. המוח מקבל מתאי העצב את המידע על כל הצלילים שהתקבלו ומעבד אותם.

תופעת הנימיות (capillary action) מתארת את היכולת של נוזלים “לטפס” במעלה צינורות דקים.

גחליליות, דגים ואפילו חיידקים ופטריות: יצורים רבים בעולמנו מפיקים אור לצורכי ציד, תקשורת, הסוואה והזדווגות. איך זה עובד?

חוקרים הראו שתוכיי קיאה מסוגלים להבין הסתברות, ופועלים באופן נכון כדי למקסם את סיכוייהם לקבל פרס

חוקרים השתילו ננו-חיישנים לקרינה תת-אדומה בעיניהם של עכברים, והראו כי הם אכן מסוגלים לראות את הקרינה הזו. האם בקרוב נוכל לייצר בני אדם שרואים היטב בחושך?

הארכיאולוג שפרץ דרכים חדשות אל עידנים רחוקים, המסע הימי שהוליד את תורת האבולוציה, הרופא שיצא לדרך ארוכה להצלת חיים והמרוץ שלקח אותנו אל הכוכבים. ארבעה מסעות מדעיים.

אם ניקח את ספורטאי העל ליאונל מסי (כדורגל), קובי בראיינט (כדורסל), מייקל פלפס (שחייה) ולוסיאן בולט (ריצה) ונשים אותם זה ליד זה, נראה ארבעה גברים בעלי מבנה גוף מאוד שונה. האחד נמוך ובעל מבנה ממוצע, השני גבוה מאוד וידיו ארוכות, השלישי בעל פלג גוף עליון מאוד רחב יחסית לפלג גופו התחתון וכפות ידיו גדולות והרביעי צנום עם רגליים ארוכות ואגן צר. ארבעתם ספורטאים מעולים, מהטובים ביותר בתחומם אם לא למעלה מכך , ובכל זאת כל כך שונים.