חוקרים מישראל פיתחו דרך לחקור את תכונות האופי של עכברים באמצעות מעקב אחר התנהגותם. הם מקווים שהמחקר יוביל להבנה טובה יותר של הקשר בין גנים לאישיות גם אצלנו
בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח
מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה
מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע
חוקרים מציעים מודל חדש לחקר רכישת השפה אצל תינוקות: גוזלי תוכים. כשהם עדיין בקן, הגוזלים משמיעים חלקי-קריאות, כמו תינוקות שלומדים לדבר. גם ההורמונים שמשפיעים על התהליך הזה משותפים לנו ולציפורים
הפחד מפניהם, הקשר המפתיע לטרמיטים, וכוח העל הסודי שטמון באחוריהם. בניגוד לדעה המקובלת, התיקנים אינם אויבי האנושות, אלא סדרה גדולה של אלפי חרקים שרק אחדים מביניהם עלולים להזיק לנו – וגם זה רק בעקיפין.
העצמות הן השלד התומך בגוף שלנו. אך יש להן תפקידים חשובים גם מעבר למתן התמיכה הפיזית לשרירים ולאברי הגוף. העצמות הן גם המקום שבו נוצר מח העצם, שהוא המקור של רוב תאי הדם בגוף, ועוד. הסרטון שלפנינו מסביר על מבנה העצמות, תפקידיהן ואיך הן נבנות.
העצמות שלנו מתחדשות ונבנות כל הזמן בהתאם ללחץ המופעל עליהן. בדומה לשרירים, אנחנו חייבים להשתמש בהם כדי שיישארו חזקות, ולשם כך עליהם לשאת משקל. ככל שנישא עליהן יותר משקל, כך הן יתחזקו יותר. לכן אפשר ללמוד הרבה מצורת העצמות על אורח החיים של בני תקופות שונות.
מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה