VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - העשרה

הסרטון שלפנינו מסביר על דרך הטיפול הקיצונית ביותר במחלה – כריתת השד.

תאי הגליה חיוניים לתפקודם התקין של תאי העצב במערכת העצבים ומספרם במוח גבוה פי עשרה מזה של הנוירונים. הסרטון שלפנינו מציג את הסוגים השונים של הגליוציטים ומסביר את התפקידים הייחודיים של כל אחד מהם.

עצם העובדה שאנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו מפהקים לא מונעת מאיתנו לשאול למה הפיהוק מדבק. גם לשאלה הזו קיימות השערות רבות, שחלקן מוצג בסרטון הבא – שייתכן שיגרום לכם לפהק, אבל ממש לא מתוך שעמום.

מדענים פיתחו דרך להפעיל את התנהגות הטריפה של עכברים באמצעות קרני לייזר, והגיעו לממצאים מפתיעים על תפקידו של אזור חשוב במוח.

המכירה של חברת “קייט פארמה” מעוררת עניין רב בגלל ההיקף הכלכלי שלה, אבל היא מבוססת על פיתוחים מדעיים מרתקים עם בסיס ישראלי איתן.

צעד חשוב בדרך ליצירת איברים ביולוגיים חדשים להשתלה: מדענים הצליחו להשתיל בחזירים ריאות שיוצרו מחוץ לגוף

לא לגמרי ברור מדוע אנחנו משהקים, או איך לכל הרוחות גורמים לזה להפסיק, אך ההשערה היא שמדובר בשריד אבולוציוני שנותר מאבות אבותינו דמויי הצפרדע.

הוספת יכולת חישה לתותבות משפרת את מהירות ההליכה ומפחיתה את כאבי הפנטום ואת המאמץ המטבולי

מכונות זעירות שיוצרו מתאי צפרדעים מצאו דרך ליצור עותקים חדשים של עצמן – בלי שתוכנתו לכך

70 שנה אחרי המחקר הראשון שניסה להבין את תופעת ה”קנאקים”, עדיין איננו בטוחים לגמרי איך הם נוצרים, וגם לא אם הם מזיקים לנו.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.

יחסי גומלין ואיזון בין מערכות שונות במוח מאפשרים לפתור בעיות בצורה יצירתית ומקורית.

כשמתעורר חשד לגידול סרטני בעור, יש צורך להוציא אותו לבדיקה באמצעות ביופסיה – מעין ניתוח שבמסגרתו מסירים את הגידול יחד עם מעט רקמה מסביב לו כדי לוודא שלא יישארו בעור שאריות של הגידול. הגידול שהוסר נשלח למעבדה, שם נקבע אם הוא ממאיר ודורש המשך טיפול או שמא מדובר בטיפול שפיר שאינו מסוכן. הסרטון שלפנינו מציג את שלוש הדרכים לערוך ביופסיה.

אספקת הדם למוח נעשית באמצעות העורקים הקרוטידיים והוורטברליים, שנקשרים יחדיו במעגל על שם ויליס ומתפצלים כדי לספק דם לחלקי המוח השונים. הסרטון שלפנינו מציג את הרכיבים השונים של מערכת אספקת הדם למוח.

חוקרים מהטכניון גילו שלב חשוב בתהליך שבו חיידק אלים הורג את התאים שלנו, ופרטים מפתיעים על מבנה החלבון הקטלני.

מחקר ישראלי-אמריקאי גילה כיצד הגוף מתמודד עם נבגי פטריות שאנו נושמים כל הזמן – מחמצן אותם ומפעיל את מנגנון ההשמדה עצמית.

טיפול נסיוני בשווייץ איפשר לשלושה נפגעי חוט שדרה שנותרו משותקים לשוב ללכת בכוחות עצמם, בזכות התקן המעביר לגפיים את האותות החשמליים מהמוח

תופעה חדשה התגלתה אצל אסטרונאוט בתחנת החלל: פַּקֶקֶת ורידים עמוקה, שעלולה לחסום זרימה בכלי הדם.