VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - בעלי חיים

אנחנו רואים את הלבלוב, הפריחה והרבייה בעולם החי. הצמחים ובעלי החיים מודדים בשיטות מתוחכמות שינויים בשעות האור ובטמפרטורה, כדי לנבוט, להתרבות או לנדוד בעונה המתאימה ביותר

הכירו את הליגואוסקיפילים: דגים שמשגשגים במים עם ריכוז חמצן נמוך שנחשב עד כה קטלני לכל יצור חי

עטלפי ערפד שהוחזקו יחד במעבדה במשך קרוב לשנתיים יצרו קשרי חברות, שהחזיקו מעמד גם לאחר ששוחררו לטבע.

מחקר מראה שנחשים אוהבים חברה, וגם יוצרים קשרים עם פרטים מסוימים ומעדיפים לבלות איתם את זמנם.

שילוב סיבים ייחודי, חיבור הדוק של הכנפיים לבטן ותפרי כנפיים דמויי רוכסן מאפשרים לחרק הצפון-אמריקאי לשרוד לפעמים אפילו דריסה תחת מכונית

הנמלים הקופצות ההודיות משנות את גופן ומכווצות את מוחן כשהן מנסות לזכות בזכות להתרבות. אם הן נכשלות בכך הן משתנות בחזרה ומוחן גדל. זה המקרה הראשון בו התגלה חרק המסוגל לעשות זאת

הנמייה הננסית המצויה (Helogale parvula), הנמיות חיות בקבוצות של עד כ-30 פרטים, זכרים ונקבות, ונפוצות במזרח אפריקה ובדרומה, שני המינים משאירים סימני ריח מבלוטות באזור האחוריים, בעזרת אותה עמידת ראש שמעלה את האזור הזה גבוה ככל האפשר.

מחקר מצא כי דליפה של תרופות נגד דיכאון למערכת האקולוגית עלולה לשנות את התנהגותם של בעלי חיים, ולגרום לסרטני נהרות להיות נועזים ופגיעים לטורפים

בעלי חיים רבים לומדים זה מזה, אך רק מעטים טורחים ללמד – להעביר מידע באופן פעיל או לעזור לתלמידים לרכוש יכולת חדשה. לכבוד יום המורה נסקור כמה חיות מלמדות, מברדלסים ועד דבורים, ונשאל מדוע הלימוד אינו נפוץ יותר?

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

מיזם ישראלי הצליח להפחית במחצית את פיזור הרעל נגד מכרסמים בשדות, בזכות הצבת תיבות קינון לתנשמות שמחסלות את המכרסמים. זה מועיל לסביבה, רווחי לחקלאים, ומקדם את יחסי הידידות עם שכנינו ואת קשרי החוץ של ישראל

עכשיו, כשסוכות נבנות ומקושטות במרפסות וחצרות ברחבי הארץ, אנחנו מפנים את מבטנו למבנים המיוחדים שבעלי החיים בונים: קינים, סכרים וגם מבנים שכל מטרתם להרשים.

מחקר על יונקים בעלי פרסות מעלה כי דווקא פרטים ממעמד חברתי נמוך מצליחים יותר בפתרון בעיות חדשות

כדי לעוף באוויר לא חייבים כנפיים – עכבישים רבים יודעים להפוך את עצמם ל… כדור פורח

פעילות האדם לא מאיימת רק על חיי השימפנזים, אלא גם על תרבותם. מחקר חדש מעלה כי נוכחות בני אדם גורמת לאובדן רבות מהמסורות הנלמדות של קרובינו קופי האדם.

משימפנזים ועד עורבים, מדולפינים ועד תמנונים: בכל רחבי עולם החי יש מינים שמשתמשים בכלים. מדוע היכולת הזו התפתחה אצל מינים מעטים יחסית, ומדוע דווקא אצלם?

שועלים עירוניים בבריטניה שונים פיזית מאלו החיים באזורים כפריים, והשינויים עשויים לרמוז על כך שהם בתחילתו של תהליך ביות.

צרצרים קטנים בעלי קול חלש יוצרים רמקול מעלים כדי להגביר את קולם פי כמה וכמה, וכך להתחרות ביריביהם הגדולים בעלי הקול החזק

בעלי חיים רבים לא מסתפקים במין אחד. הם מתחילים את חייהם כזכר והופכים לנקבה, או להפך – מנקבה לזכר. יש אפילו כאלו שמשתנים הלוך ושוב, מספר פעמים. מדוע הם עושים זאת?

קופצנים יודעים לזהות תנועה של בעל חיים, גם כשהיא מועברת בעזרת 11 נקודות בלבד. היכולת הזו נפוצה אצל בעלי חוליות, אך זו הפעם הראשונה שהיא נצפתה בחסר חוליות