VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה

זכרי הקנריות שרים שירים מורכבים, בעלי תחביר. מחקר ישראלי-אמריקאי חושף את המנגנון העצבי שמאפשר אותם, ואולי עומד גם בבסיס התנהגויות מורכבות שלנו.

ערכה המבוססת על חלבונים של חיידקים תאפשר לקחת דגימות ממקור מים ולבדוק אם הן מכילות מזהמים, אנטיביוטיקה או מתכות – באופן מיידי ובלי טכנאים או ציוד יקר.

השירותים הציבוריים שורצים חיידקים, נכון? ובכן, כן – אבל השד הרבה פחות נורא מכפי שאולי נראה לנו

דבורי דבש אסיאתיות מדביקות צואה של יונקים וציפורים מסביב לפתח הכוורות שלהן, כדי להגן על עצמן מפני התקפה של צרעות ענקיות

מצווה להשתכר בפורים? מתברר שגם את הפטנט הזה בעלי חיים אחרים גילו הרבה לפני האדם: מקופים עד פילים, ומציפורים עד זבובים – החיות ששותות אלכוהול עדלאידע

בחודשים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות סרטונים של כלבים המתקשרים עם בעליהם בעזרת לחיצה על כפתורים שמשמיעים מילים. האם הכלבים האלו באמת מדברים? בכלל לא בטוח

דולפינים לחופי מקסיקו ובליז יוצרים טבעות בוץ כדי לצוד בעזרתן דגים, בשיטה דומה מאוד לזו שנצפתה בפלורידה, אלף קילומטר משם

לא רק בני אדם לומדים זה מזה. אצל בעלי חיים רבים נצפו מנהגים ומסורות שמועברים מאחד לשני ומדור לדור, ויוצרים מערך התנהגות ייחודי– תרבות שעשויה להיות שונה מקבוצה לקבוצה

בעלי חיים רבים לומדים זה מזה, אך רק מעטים טורחים ללמד – להעביר מידע באופן פעיל או לעזור לתלמידים לרכוש יכולת חדשה. לכבוד יום המורה נסקור כמה חיות מלמדות, מברדלסים ועד דבורים, ונשאל מדוע הלימוד אינו נפוץ יותר?

מחקר חדש: היפופוטמים מבדילים בין קולות של חברי קבוצתם או של חברי קבוצות שכנות לבין קולות של זרים, ומגיבים בתוקפנות לאחרונות – על ידי פיזור צואה כדרך לסמן טריטוריה

מהזנב של נחש העכסן, דרך הצרצרים וסוסוני הים שמזיזים את גופם כדי להפיק קולות, ועד לשימפנזים ולתוכי הקקדו שמתופפים על עצים בעזרת אבנים ומקלות. לכבוד פורים – הרעשנים של הטבע

טיפול ניסיוני בעריכה גנית בתאי דם לבנים של עכבר חי מעורר תקוות לפיתוח טיפול למחלות חשוכות מרפא

במחילות של גופרים, מכרסמים צפון אמריקאיים, שוררים תנאים שמעודדים צמיחת שורשים – אותם הם אוכלים. חוקרים חלוקים בשאלה אם ניתן לקרוא לכך חקלאות

ודאי שמעתם על מכתב בבקבוק. אבל מה לגבי “מסר על גבי בננה”? הנה דרך מקורית וכיפית לתקשר באמצעות הפרי הצהוב.

כולם יודעים שצמחים אינם מסוגלים לזוז. האם כולם טועים? מחקר חדש בוחן איך עלי המימוזה הביישנית מתקפלים בתגובה למגע.

בניגוד לדימוי הפופולרי, נראה שהדינוזאורים הקדומים לא שאגו. סביר יותר להניח שהם המו, ממש כמו קרובות משפחתם היונים.

במחקר חדש, חוקרים ממכון ויצמן למדע השתמשו בבינה מלאכותית כדי ליצור אלפי אנזימים יציבים ויעילים יותר מאלה שקיימים בטבע.

עד כמה החום של הקיץ הנוכחי חריג והאם זה קשור למשבר האקלים? וגם: הלבנת אלמוגים בפלורידה וגלימת קירור חדשנית.

בניסוי הזה נגרום לאצטרובל של אורן להיפתח ולהיסגר כרצוננו.