VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה

הסרטון שלפנינו מראה את תהליך ההעברה של האות העצבי לשריר.

הסרטון שלפנינו מסביר מהי בדיקת ממוגרפיה, איך היא נעשית ונותן מידע שימושי על אודות השיטה.

הטרשת הנפוצה היא מחלה שבה תאי מערכת החיסון תוקפים את תאי מערכת העצבים ופוגעים בתפקוד הגופני של החולה בה. הסרטון שלפנינו מראה איך המחלה פוגעת בגוף ומהן השלכותיה.

חקר המנגנון הפועל אצל יצורים כמו הסלמנדרה עשוי לשפוך אור על האופן שבו מתבצע תהליך החזרה לתאי הגזע, ואולי יאפשר לנו לשחזר את התהליך גם אצל בני אדם. בסרטון שלפנינו מודגם מצב שבו הסלמנדרה מגדלת רגל חדשה במקום רגל שנקטעה.

“מערכת המשלים” היא מערכת בגוף שמשמשת לזיהוי חיידקים ולחיסולם – אחת מזרועותיה של מערכת החיסון המורשת. המערכת מזהה חיידקים ומחסלת אותם בכך שהיא מנקבת את קרום התא שלהם וגורמת לתכולת התא להישפך החוצה. המערכת פועלת בשילוב עם מערכת החיסון הנרכשת. נוסף על תרומתה לחיסול חיידקים היא משמשת גם שמושך תאי דם לבנים לאזור הנגוע, וכמו כן יודעת לזהות נוגדנים שהתחברו לגוף החיידק ולתקוף אותו. הסרטון שלפנינו מסביר את מנגנון הפעילות של מערכת המשלים.

הסרטון שלפניכם מציג את האנטומיה של חוט השדרה ושל העצבים השדרתיים.

במשך השנים התפתחו בין החרקים לבני האדם יחסים מורכבים של אהבה ושנאה. את הפרפרים, למשל, אנחנו תופסים כסמל היופי, הדבורים מייצרות עבורנו דבש מתוק וטעים וגחליליות מהפנטות אותנו. לעומת זאת, מיני חרקים אחרים כמו תיקנים, נמלים, יתושים ופרעושים מעוררים בנו לא פעם סלידה ממשית, או לפחות מטרד. הם מפיצים מחלות וזיהומים, פוגעים בגידולים חקלאיים ופולשים לבתינו. בגלל החרקים האלה נולד הצורך בהדברה או דחייה יעילה שלהם.

כל תא בגופנו מכיל את כל המידע הגנטי הדרוש כדי ליצור ולתפעל את הגוף כולו. הסרטון שלפנינו מסביר בפשטות מהו הדנ”א, ממה הוא מורכב ועוד.

גופנו זקוק לאנרגיה לתפקודו. המנגנון העיקרי להפקת אנרגיה הוא תהליך הנשימה התאית. בתהליך הזה פועל מנוע קטן ומופלא בשם “ATP סינתאז”. הסרטון שלפנינו ממחיש איך המנוע הזה פועל לצורך הפקת אנרגיה בצורת מולקולות של ATP. הסרטון הוא באנגלית, לכן הוספתי עבורכם בהמשך העמוד תרגום שלו והסברים.

כדי שיוכל לקיים את עצמו ולמלא את תפקידו, התא חייב לאסוף נתונים, לעבד אותם ולבצע פעולות בהתאם. לתהליך הזה קוראים תקשורת תאית. התקשורת הזאת פועלת ברמה המולקולרית ומורכבת מתגובות שרשרת תוך-תאיות (קסקדות) שבאות בתגובה לאות חיצוני או תוך-תאי.

תורת האבולוציה נהגתה בידי צ’רלס דרווין לפני כ-150 שנה. התיאוריה טוענת שלמינים יש מוצא משותף ושהם ממשיכים להתפתח וליצור מינים חדשים.

ה-mRNA הוא העתק של הגן השמור בדנ”א ומכיל את כל המידע הדרוש לקידוד החלבון, כולל הרבה מידע בקרתי שאינו נחוץ לתרגום עצמו, הסרטונים שלפנינו עוסקים בתהליכי העיבוד של ה-mRNA.

הגילוי של מדענים מאוסטרליה מחזק את ההשערה כי יכולת זיהוי הפנים התפתחה ממערכת מוחית כללית לעיבוד מידע חזותי

הנימוס אומר שלא יפה לקחת מנה שנייה מהמטבל עם אותו קרקר. האם זה באמת לא בריא?

ב-2018 ה”קרפגדון” ייצא לדרך, ומיליוני קרפיונים יודבקו במגפה קטלנית בנהרות היבשות הדרומית. התקווה: להציל כך המוני מינים מקומיים מהדג הפולש. הסכנות: רבות.

על התחממות גלובלית והתנהגות בעלי חיים, ממצאים ארכיאולוגים בירושלים ועוד.

שינויי האקלים בכדור הארץ ממשיכים לתת את אותותיהם במערכות אקולוגיות שונות. מחקרים חדשים מראים כי האוויר שאנו נושמים מזוהם יותר, וכי ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה עולה כל הזמן.

המכירה של חברת “קייט פארמה” מעוררת עניין רב בגלל ההיקף הכלכלי שלה, אבל היא מבוססת על פיתוחים מדעיים מרתקים עם בסיס ישראלי איתן.

כך תגרמו לאנשים לחשוב שיש לכם קוביית קסם מרחפת.

מחקר ישראלי-אמריקאי המבוסס על נתונים של עשרות מיליוני משתמשים ברשתות חברתיות מאפשר לנתח דפוסים של גיל תמותה, הגירה, נישואים ולהוציא מידע רב חשיבות