VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - ביולוגיה

עכשיו, כשסוכות נבנות ומקושטות במרפסות וחצרות ברחבי הארץ, אנחנו מפנים את מבטנו למבנים המיוחדים שבעלי החיים בונים: קינים, סכרים וגם מבנים שכל מטרתם להרשים.

דבורי דבש צעירות לומדות מחברותיהן המנוסות איך לרקוד את “ריקוד הדבורה” בצורה מדויקת יותר.

תורשה אפיגנטית היא תחום מחקר חדש יחסית שמסביר איך צאצאים מקבלים מהוריהם תכונות מסוימות שלא נמצאות ב-DNA שלהם.

למרות הדימוי השלילי שנוצר לו, אין נכון להיום ראיות מדעיות משכנעות לנזק בריאותי כלשהו שנובע מתוסף המזון הנפוץ

האם אנחנו באמת חוזים את העתיד במצבי דז’ה-וו? מחקר חדש מגלה שלגמרי לא

מחקר על יונקים בעלי פרסות מעלה כי דווקא פרטים ממעמד חברתי נמוך מצליחים יותר בפתרון בעיות חדשות

בניסוי הזה נשתמש בציור של ספירלה, שכאשר מסובבים אותו ומתבוננים בו, ולאחר מכן מתבוננים במשהו אחר, הוא גורם למוח שלנו לראות תנועה שאינה קיימת במציאות.

הביוכימיה היא ענף מחקר שמתאר את מנגנוני הפעולה של החומרים בתא ברמה המולקולרית. עם התקדמות הטכנולוגיה התפתחו שיטות מחקר מתקדמות יותר יותר, והיקף התגליות בתחום עלה במידה משמעותית.

מחקר על המבנה החברתי של ציידים-לקטים בפיליפינים, מצא כיצד העברת המידע תורמת להתפתחות הטכנולוגיה.

מיחזור חלבונים הוא תהליך חשוב ביותר במחזור החיים של התא. בעזרת מערכת הפירוק התא נפטר מחלבונים ישנים, חלבונים שסיימו את תפקידם וחלבונים עודפים (שעלולים להיות חלבוני נגיפים). התהליך כולל תיוג על ידי שרשרת של חלבוני יוביקוויטין ופירוק בקומפלקס אנזימטי ענק שנקרא פרוטאוזום.

מיקרוסקופ הוא אחד מכלי המחקר הוותיקים והשימושיים ביותר, הוא מאפשר לחוקרים לראות בהגדלה דברים שאינם ניתנים להבחנה באופן טבעי.

הסרטון שלפנינו מציג בצורה פשטנית את התפתחות החיים כפי שמשערים שהתרחשה מאז היווצרות הדנ”א ועד לאדם.

כולנו מכירים חיסונים כזריקה מכאיבה שנועדה למנוע מחלות או לרפא אותן. קיימים שני סוגים של חיסונים – חיסון פעיל (אקטיבי) שמורכב מחיידקים או וירוסים מוחלשים, וחיסון סביל (פסיבי) שמבוסס על הזרקת נוגדנים מוכנים כתגובה מיידית למחלה או לרעלן. הסרטון שלפנינו מציג בקצרה את החיסון הסביל.

חושי הטעם והריח קשורים זה לזה קשר הדוק. אצל מי שחוש הריח שלהם פגום, גם חוש הטעם לוקה בחסר. הסרטון שלפנינו עוסק בקשר שבין שני החושים.

שני הסרטונים הבאים סוקרים ביתר פירוט את מחזור החיים של הפלסמודיום בגוף האדם ובגוף היתושה.

כשמתעורר חשד לגידול סרטני בעור, יש צורך להוציא אותו לבדיקה באמצעות ביופסיה – מעין ניתוח שבמסגרתו מסירים את הגידול יחד עם מעט רקמה מסביב לו כדי לוודא שלא יישארו בעור שאריות של הגידול. הגידול שהוסר נשלח למעבדה, שם נקבע אם הוא ממאיר ודורש המשך טיפול או שמא מדובר בטיפול שפיר שאינו מסוכן. הסרטון שלפנינו מציג את שלוש הדרכים לערוך ביופסיה.

אנמיה חרמשית היא מחלה גנטית שפוגעת ביכולת של ההמוגלובין המצוי בכדוריות הדם להוביל חמצן לתאי הגוף, ומתאפיינת בכדוריות דם מעוותות שצורתן מזכירה חרמש. המחלה נובעת ממוטציה ספציפית באחת מחומצות האמינו בהמוגלובין ומועברת באופן רצסיבי. הסרטון שלפנינו מסביר את מאפייני המחלה.

כולנו מכירים את הסטרפטוקוקוס – חיידק שגורם לדלקת גרון שבדרך כלל מסתיימת בקצת חום וטיפול אנטיביוטי, אך עלולה גם להביא לסיבוכים קשים עד כדי פגיעה בלב. מה מונע מהחיידק לשגשג ולגרום לנו נזק אנוש? רמז – זו לא רק האנטיביוטיקה.

בניסוי הזה נלמד איך להפוך כל תמונה של פרצוף לתמונה מיוחדת שהבעת הפנים בה משתנה כל הזמן בהתאם לזווית המבט שלנו.

דור חדש של טיפולים אנטי-סרטניים עושה שימוש בנוגדנים, שאליהם מוצמדים חומרים רעילים שגורמים לתא לעבור תהליך של מוות תאי מתוכנן (אפופטוסיס). הסרטון שלפניכם מציג את מנגנון הפעולה של הטיפול באמצעות רעלנים שמוצמדים לנוגדנים.