VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - אקולוגיה

שינויי האקלים משפיעים על האוקיינוסים, זרמי המים (וכתוצאה מכך על המליחות והטמפרטורה) ועל שוכני האוקיינוס. על מנת לחקור את שינויי האקלים יש לחקור גם את השפעתם על האוקיינוסים, וכיום נאסא חוקרת את שינויי הזרמים והטמפרטורה באוקיינוס בין השאר ע”י התבוננות ביצורים חד תאיים זעירים בשם פיטופלנקטון, אשר בין השאר אחראים על חלק ניכר מהחמצן אותו אנו נושמים. הסרטון שלפנינו עוסק בחקר האוקיינוסים בכלל ופיטופלנקטון בפרט.

הסרטון שלפנינו עוסק בהשפעת השינויים האקלימיים על צמחיית כדור-הארץ ואודות השפעתם של הצמחים על מחזור הפחמן.

חוקרים מארצות הברית פיתחו מערכת ממוחשבת למעקב יעיל אחר החיים בשונית.

הקשר בין פונדקאי לטפיל שלו יכול להיות הרסני, למשל כשנגיף הורס את התא שמארח אותו וגורם למותו. אולם מחקר ישראלי חדש, בראשות עודד בז’ה מהטכניון, מגלה כי למין של חיידקים שעושים פוטוסינתזה ולנגיף התוקף אותם יש מערכת יחסים מעניינת ומורכבת יותר.

בעקבות מזג האוויר המשונה בשבועות האחרונים, אתרי החדשות כבר החליטו שהאקלים יצא מדעתו. ובמציאות? ההתחממות הגלובלית אכן חיה ובועטת, אבל אירועי יובש קיצוני או שטפונות מחוץ לעונה היו תמיד.

הצפרדע הינה דו חי אשר בד”כ אוכל כל דבר קטן ממנה שזז ובעיקר חרקים. הצפרדע מזהה את תנועת החרק ושולחת אליו את לשונה המהירה.

דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.

לא פשוט לחקור יצורים זעירים כמו אלמוגים ואצות במעמקי האוקיינוס. טכנולוגיה חדשה מספקת צילומים צבעוניים ומפורטים מאוד של החיים הקטנים בים הגדול.

רבות דובר על המשבר האקולוגי הפוקד את העולם, ביטויים כמו התחממות גלובלית ובזבוז משאבים נשמעים בהקשרים רבים של חיי היום יום שלנו. מקור האנרגיה העיקרי כיום הוא הנפט (דלק) לדלק תוצרי לוואי רבים ובהם גזי חממה המתווספים לאטמוספירה. שימוש במקורות אנרגיה מתכלים כמו למשל צמחים, מאפשרים הפקת אנרגיה ללא יצירת תוצרי לוואי עודפים. הסרטון שלפניונו מתאר כיצד ניתן להשתמש במסה ביולוגית להפקת אנרגיה, אך גם מעלה סוגיות סביבתיות לא צפויות בנושא זה.

בסרטון שלפנינו דייוויד גאלו מותיר אתכם פעורי פה מול יצורי ים מדהימים, ובכלל זה דיונון רוקחים מחליף צבעים, תמנון שניחן בהסוואה מושלמת ותאורת ניאון הראויה ל”טיימס סקוור” שמפיקים דגים החיים במעמקי הים השחורים משחור.

מחקר אמריקאי-ישראלי: הצורות השונות של ביצי עופות אינם התאמה למקום הקינון, אלא תוצאה של יעילות התעופה של הציפור, מעין “תופעת לוואי” אבולוציונית.

בעבר, בהווה וגם בדרך הטבע. איך נוצרות מומיות, ומה משותף למדבריות, לפסגות מושלגות ולביצות כבול?

מה נותן לגבינות מסריחות את ניחוחן העז ואיך זה שאנחנו אוהבים אותן למרות הכול?

הם בעלי החיים הקטלניים ביותר על כדור הארץ, כימאים מיומנים ביותר המצויידים בחיישני-על, ויכולים למצוא כלי דם טוב יותר מכל רופא כירורג. ואיך כדאי להילחם בהם? בלייזר. או עם שמן.

גחליליות, דגים ואפילו חיידקים ופטריות: יצורים רבים בעולמנו מפיקים אור לצורכי ציד, תקשורת, הסוואה והזדווגות. איך זה עובד?

לכבוד האירוויזיון, נכיר כמה מהזמרים של הטבע. איך הציפורים לומדות לשיר? כיצד שר הלווייתן? והאם דג יכול לשיר לאהובתו?

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים.

בניסוי הזה נגרום לאצטרובל של אורן להיפתח ולהיסגר כרצוננו.

הדיונאה צדה זבובים ומעכלת אותם. הכדנית מחכה לחרקים בסבלנות ולא מאפשרת להם לברוח. אחרי יותר ממאתיים שנות מחקר, הצמחים הטורפים ממשיכים להפתיע.

האבולוציה היא מנגנון מורכב שמניע את החיים בעולמנו. הכוח המניע שלה הוא העיקרון שקובע שהמותאם ביותר שורד ומעמיד צאצאים פוריים שמעבירים הלאה את תכונותיו החיוביות.