VOD עבור חטיבת ביניים וחטיבה עליונה - תגובות כימיות

בניסוי הזה ניצור משהו שנראה כמו הר געש קטן, באמצעות ציוד שאפשר למצוא בכל בית או חנות מכולת.

בניסוי הזה ננפח בלון באמצעות תגובה כימית, בלי שום מאמץ פיזי.

בעיני רבים, תחום הביוטכנולוגיה מזוהה עם מדענים חמורי סבר בחלוקים לבנים שעושים דברים משונים במעבדות משוכללות, אך מתברר שאפשר להניע תהליכים ביוטכנולוגיים גם אצלנו במטבח, בלי חלוק ובלי ציוד יקר.

כרית האוויר פועלת בעזרת תגובה כימית מאוד פשוטה המתבצעת במערכת סגורה ומופעלת על ידי חום הנוצר בעקבות המכה. הסרטון שלפנינו מתאר כיצד מופעל כרית האוויר תוך מתן דגש על הפן הכימי של מנגנון הפעולה

בניסוי הנוכחי נלמד להכין תמיסה צבעונית שמחליפה את צבעהּ כשהיא “פוגשת” ויטמין C. באמצעותה תוכלו לבדוק אם יש ויטמין C בכל מזון שתרצו. יש לבצע את הניסוי רק תחת השגחה של מבוגר!

בניסוי זה נמיס את הקליפה הקשה של הביצה ונישאר עם ביצה לא מבושלת, שעטופה בקרום דק. עם הביצה חסרת הקליפה שניצור אפשר להמשיך ולעשות ניסויים נוספים.
מומלץ להיעזר במבוגר בביצוע הניסוי.

המים הינם הנוזל עליו מבוססים, ותלויים בו לחלוטין, כל החיים. המים הינם מולקולה קטנה שנוסחתה היא H2O ומכילה חמצן ושני מימנים. למרות שהמים הינם מולקולה יציבה מאוד, ניתן לשבור אותה למרכיביה באמצעות הזרמת אנרגיה חשמלית ע”י אלקטרוליזה.

בניסוי זה נבנה משגר ורקטה קטנה מגפרור בודד, שיכולה להגיע לטווח של מטרים אחדים.

גם ניקיון עלול להיות יסודי מדי. מדוע מסוכן לשתות אקונומיקה וחומרי ניקוי אחרים, ולפעמים אפילו לגעת בהם?

ניסוי מודל להתפרצות הר געש – משעווה של נר.

ל”ג בעומר, חג המדורות והאש. אבל מה בעצם אנו יודעים על אש? הנה חמש הדגמות מדליקות ומפתיעות בנושא אש.

ניסוי פשוט שמדגים כיצד אפשר ליצור שכבת פחם בעזרת חימום של קרח

בעקבות המחלוקת על מיכל האמוניה במפרץ חיפה: למה נחוץ החומר, איך מייצרים אותו ומדוע לא כדאי לאחסן אותו באזור מאוכלס?.

לכל תגובה כימית יש את פרק הזמן הממוצע שלוקח לה להתרחש. יש כאלו שפרק זמן זה קצר וכאלו שארוך יותר, אפילו אינסופי (תגובות שכמעט ולא מתרחשות). על מנת להעלות את קצב התגובה ניתן להשתמש בזרז – חומר או אנזים המקצר את משך התגובה ומעלה את ההסתברות להתרחשותה.

חישוב כמויות המגיבים, התוצרים והשאריות היא בעיה שכל תלמיד כימיה נתקל בה כשהוא נדרש לאזן תגובה כימית. הפתרון של בעיה כזאת מבוסס על חוק שימור החומר, שאומר כי כמות החומר לפני ואחרי תגובה תישאר לעולם קבועה (כל עוד לא עוסקים בתנאים אנרגטיים קיצוניים).

קערת נירוסטה משמשת בניסוי כמראה קעורה שמרכזת את קרני השמש לנקודה אחת. ריכוז קרני האור הוא המאפשר חימום והבערת אש.

בניסוי הזה נראה שבניגוד לניסיון היומיומי שלנו איתו, ברזל דווקא יכול להישרף.

קמח או עמילן תירס יכולים להיות דליקים מאוד אם מפזרים אותם באוויר. צפו בהדגמה המרהיבה אבל אל תנסו אותה בבית!

האש הינה כלי מועיל אשר קדמה את האנושות מהמערות ועד לתחנת הכח. האש נותנת אור, חום חשמל ועוד, אך גם יכולה לשרוף ולהרוס. על מנת לדעת להתגונן מהאש צריך להבין כיצד היא פועלת. מה גורם לה להדלק ולהתפשט והכי חשוב כיצד ניתן לכבות אותה.