VOD עבור יסודי - שומרים על כדור הארץ

בעקבות כניסתו לתוקף של “חוק השקיות”, מה בעצם הבעיה באריזות הפלסטיק שמחולקות ברשתות השיווק?

היום יום כדור הארץ הבינלאומי, דמיינו אי באמצע האוקיינוס השקט, נשמע חלומי נכון? ומה אם האי כולו מורכב מפלסטיק? כמה איים מפלסטיק צפים באוקיינוס השקט? מה זה פסאודומונס? ואיך זה יכול לעזור לנו להתמודד עם אחת הבעיות האקולוגיות הגדולות של ימינו?

הצטברות גזי חממה ובראשם פחמן דו חמצני, היא אחת מהגורמים המרכזיים להתחממות הגלובלית. הפחמן הדו חמצני נפלט ממערכות חיות וממפעלי תעשייה. הריכוז העולה של הפחמן הדו חמצני, בשילוב עם ירידה בכמויות העצים (כריתת יערות הגשם) גורם לעלייה הדרגתית בטמפרטורה העולמית

האקלים העולמי משתנה ללא הרף, ולא מעט מדענים טוענים שזו תוצאה של פעילות האדם. לשינוי האקלים השפעה רבה על עולם החי בכלל ועל האדם בפרט. מסתבר ששינויי האקלים משפיעים גם על האוקיינוסים עצמם, הן בטמפרטורה, הן במליחות והן במפלס.

הרחק מאיתנו, באוקיינוס השקט, יש מקום שצפים בו מיליוני צעצועים, מוצרי חשמל ושלל חפצים שאנו בני האדם אוהבים. לצערנו לא מדובר בחנות, אלא באזור הנקרא שטח הפסולת של האוקיינוס השקט (The Great Pacific Garbage Patch), ונמצא בין הוואי לקליפורניה. שטח זה הוא בית קברות צף לחלקי פלסטיק למיניהם, ובו יותר מ-5 טריליון (5,000,000,000,000!) פיסות פלסטיק הצפות כרגע במימי האוקיינוס. חלקי הפלסטיק הללו מגיעים לים גם עם מי הנהרות הזורמים לאוקיינוסים מהיבשות, ומצטברים בים. ה”אי” באוקיינוס השקט הוא הגדול מבין חמישה מצבורי פלסטיק ענקיים באוקיינוסים, ואפשר למצוא בו גם חלקי פלסטיק שיוצרו לפני יותר מ-40 שנה!

המדע, כך נראה, מתקדם מהר יותר ויותר. טכנולוגיות שנראו עד השנים האחרונות דמיוניות הופכות לנגד עינינו למציאות, למשל הוצאת תאים מהגוף, הנדסתם גנטית בשיטה חדשנית כדי שיתקפו תאי סרטן והחזרתם לגוף. התקדמות נוספת שזכינו להיות עדים לה היא חיבור מערכת העצבים למחשבים המאפשרים למשותקים להזיז את ידיהם ורגליהם, ולקטועי גפיים להפעיל תותבים רובוטיים בכוח המחשבה.

העליה בפני הים הינה מדד טוב להתחממות הגלובלית. ישנם שני גורמים עיקריים לעליה בפני הים: התחממות הים ועקב כך גדילת נפח המים, והפשרת קרחונים אשר מזרימים עוד ועוד מים למחזור המים. הסרטון שלפנינו מסביר על הגורמים לעליה בפני הים, וכיצד נאסא חוקרת את הפשרת הקרחונים והעליה בפני הים.

שינויים באגני ניקוז של נהרות אורכים לרוב אלפי שנים. הפשרת הקרחונים גרמה לשינוי כזה להתרחש ממש לנגד עינינו, בתוך שנים בודדות.

ב-20 לאפריל 2010 ארע פיצוץ שזעזע אסדת קידוח נפט במפרץ מקסיקו וגרם להרג 11 מהעובדים. בעקבות הפיצוץ טבעה האסדה ונפט החל לזרום באין מפריע למימי המפרץ בקצב של כ-5000 חביות ליום. מעבר לנזק הכספי שנגרם לחברה, כמות אדירה של נפט נשפכה. כתם הנפט ההולך ומתרחב הינו מפגע סביבתי עצום, אשר מאיים להרוס בתי גידול שלמים באיים ובחופים שבסביבה. הסרטון שלפנינו מסביר כיצד החלה דליפת הנפט ושלוש פתרונות אפשריים לבעיה.

בניסוי הזה ניקח פסולת נייר, נמחזר אותה ונכין ממנה נייר חדש. יש לבצע את הניסוי רק תחת השגחה של מבוגר!

מיקרובוטים זעירים עשויים להציע פתרון נקי ויעיל לטיהור מקווי מים מחד-תאיים מחוללי מחלות ומגורמי זיהום נוספים

רבות דובר על המשבר האקולוגי הפוקד את העולם, ביטויים כמו התחממות גלובלית ובזבוז משאבים נשמעים בהקשרים רבים של חיי היום יום שלנו. מקור האנרגיה העיקרי כיום הוא הנפט (דלק) לדלק תוצרי לוואי רבים ובהם גזי חממה המתווספים לאטמוספירה. שימוש במקורות אנרגיה מתכלים כמו למשל צמחים, מאפשרים הפקת אנרגיה ללא יצירת תוצרי לוואי עודפים. הסרטון שלפניונו מתאר כיצד ניתן להשתמש במסה ביולוגית להפקת אנרגיה, אך גם מעלה סוגיות סביבתיות לא צפויות בנושא זה.

בעקבות מזג האוויר המשונה בשבועות האחרונים, אתרי החדשות כבר החליטו שהאקלים יצא מדעתו. ובמציאות? ההתחממות הגלובלית אכן חיה ובועטת, אבל אירועי יובש קיצוני או שטפונות מחוץ לעונה היו תמיד.

מים הינם מצרך חיוני לקיום חיים. אדם ממוצע צורך 4-8 ליטר מים ליום דרך שתייה ומזון, אך כאשר מכניסים פעולות כמו מקלחת, הדחת מים בשירותים, כביסה ועוד הכמות מזנקת לכ-300 ליטר ליום. מתוך הכמות הזאת כ-200 ליטר ממשיכים למערכת הביוב. מדובר בכמות עצומה של מים באיכות ירודה שניתן למחזר.

אוסמוזה הינה מעבר מים דרך ממברנה מריכוז מלחים נמוך לגבוה. זהו תהליך טבעי המתרחש כל הזמן בתאים בגוף שלנו, בצמחים ועוד.

כדור חדש נגד אסתמה, מנוע פיזיקלי במוח שלנו, ומחקר על כלבים שמעדיפים אהבת אדם על פני חטיפים

הסרטון שלפנינו מסביר על פעולת כור גרעיני להפקת חשמל, ועל התקלה שארעה בכור בפוקושימה.

תוך ששים שנה בלבד מתחילת עידן החלל, המסלולים הקרובים לכדור הארץ התמלאו בפסולת, שמסכנת את הלוויינים והאסטרונאוטים. האם זה סופו של עידן החלל?

מדענים באוסטרליה בודקים שיטה חדשה להגנה על שוניות האלמוגים ביבשת הדרומית: ריסוס מי ים לאטמוספרה, כדי להחזיר יותר קרינת שמש לחלל

כאשר באים להתמודד עם שריפה ביער, התזת מים וחומרים מעכבי בעירה אינם מספיקים. על מנת למנוע מהאש להמשיך ולהתפשט צריך לנקוט לעיתים באמצעים סביבתיים, כמו הקמת מחסומים פיסיים, כריתת עצים ובמקרים מסויימים אפילו הבערת שריפה מבוקרת נוספת שתכלה את כל חומרי הבעירה שבדרך. בנוסף לכך קיימות גם אסטרטגיות מניעה וזיהוי שונות. הסרטון שלפנינו מתאר גורמים ומאפיינים של שריפות יער וכמו כן מספר שיטות מניעה ובלימה של שריפות יער.