VOD עבור יסודי - צמחים

בעולם החי כל היצורים כולם מקושרים זה לזה בדרך כזו או אחרת, ברשת סבוכה של יחסים מסוגים שונים. יחסים אלו עשויים להיות טפילות, יחסי טורף-נטרף, או סימביוזה בין שני יצורים.

בטא קרוטן שנמצא לרוב בירקות (כמו גזר ועגבניות) משמש אותם לצורכי “התגוננות” מפני אורכי גל מסוימים של אור השמש שבעוצמות גבוהות יכולים לגרום לנזקים בתאים.

למה לפירות בשלים יש ריח חזק כל כך? מחקר חדש מציע שהריח התפתח כדי לסמן ליונקים אוכלי פירות מתי הפרי בשל ומוכן.

המיתוס: צמחים “גוזלים” מאיתנו חמצן בלילה. המציאות: שונה לחלוטין.

בניסוי הזה נגרום לאצטרובל של אורן להיפתח ולהיסגר כרצוננו.

מה כשאנחנו דורכים בשלולית עם נעל בד רגלנו נרטבת, אבל נעליים שמצופות ב”שכבה נגד מים” יגנו עלינו טוב יותר? ואיך זה שאחרי כמה שעות של גשם המים יחלחלו גם לתוך נעלי עור רגילות, אלא אם כן נזכור לרסס מבעוד מועד את הנעליים בתרסיס דוחה מים? התכונה המשותפת לשכבת הבידוד ולחומר המסתורי שמונע חדירת מים לנעליים, או לחולצה בסרטון המצורף, היא תכונת ההידרופוביה (“פחד ממים”) שלהם.

איך נצבע פרחים לבנים בשלל צבעי הקשת בלי צורך במכחול? ניסוי ביתי וצבעוני במיוחד

אוהבים אבטיח צונן ומתוק? אז איך בודקים שהאבטיח בשל? מה הקשר לגלי קול? ואיפה פיתחו בינה מלאכותית כדי לבדוק אבטיחים?

חודש מאי הוא חודש מודעות הזומבים – אז מאיפה הגיע הרעיון? מה הקשר לקרפדות קנים? ומה זה אופיוקורדיספס?

בניסוי הזה נפריד את הצבע של הפרחים לצבעים שמהם הוא מורכב – ונכיר כמה מהצבענים שנותנים לפרחים את גווניהם

הדיונאה צדה זבובים ומעכלת אותם. הכדנית מחכה לחרקים בסבלנות ולא מאפשרת להם לברוח. אחרי יותר ממאתיים שנות מחקר, הצמחים הטורפים ממשיכים להפתיע.

לכו רגע לברז המטבח ובדקו אם יש בו מים. הם הגיעו מהר, לא? קבלו דרך נוספת אך איטית להחריד להפקת מים מ…עלים! רק אל תשתו אותם בסוף הניסוי, טוב?

חד גדיא בגרסת המציאות: חוקרים בארצות הברית גילו כי לצרעה התוקפת עצי אלון יש צמח טפיל התוקף את הזחלים שלה

הן מתחילות ירוקות ובוסריות, מבשילות בצבע צהוב עז, ואז משחירות ומרקיבות. מהם התהליכים שמכתיבים את צבע הבננות?

למה יש צמחים טורפים? איך הם עושים את זה? ומה הם עושים עם החרקים שהם טרפו?

אתם ממש לא רוצים להיות ליד לוז המכשפה הסיני כשהוא מחליט לירות את זרעיו בעוצמה של קליעי אקדח.

הקיץ הישראלי חם, אפילו מאוד. ומסתבר שלא רק אנחנו בני האדם מסוגלים להזיע אלא אפילו תפוחי אדמה! כל מה שצריך זה חומרים כמו סוכר ומלח כדי לגרום לזה לקרות

מדי פעם בפעם מתעוררת בהלה ברשתות החברתיות בעקבות סרטונים שמראים את הציפוי ה”מסוכן” של תפוחי עץ. אבל בסך הכל מדובר בשחזור של ההגנה הטבעית שלו.

הדיונאה צדה זבובים ומעכלת אותם. הכדנית מחכה לחרקים בסבלנות ולא מאפשרת להם לברוח. אחרי יותר ממאתיים שנות מחקר, הצמחים הטורפים ממשיכים להפתיע