בסרטון הזה אנו ממשיכים את מסע היכרותנו עם השברים. הפעם יסביר לנו פרופסור ון-שמוהוק מהם מספרים הופכיים ואיך הם משמשים אותנו כדי להפוך פעולת חילוק של שברים לפעולת כפל.
אתם ניצבים מול שורה ארוכה של תאי שירותים – איזו אסטרטרגיה תיתן לכם סיכוי גבוה לבחור את תא השירותים המיטבי, כלומר התא הכי היגייני והכי נקי, עם שפע של נייר טואלט וסבון לידיים, בלי שתצטרכו לעבור על כל שורת התאים?
בתקופה האחרונה נדמה ששעשועוני הטלוויזיה השתלטו על המסך. המתחרים בשעשועונים האלה יכולים בדרך כלל לזכות בפרסים נאים אם רק יעמדו בכמה מטלות שמציב בפניהם המנחה. דמיינו לעצמכם את המצב הזה: אתם אוזרים אומץ ומחליטים להשתתף בשעשועון טלוויזיה ידוע. המנחה באולפן מזמין אתכם לעלות על במה שבה מוצבים שלושה וילונות ארוכים. מאחורי וילון אחד מסתתרת מכונית הפרס, אך מאחורי כל אחד משני הווילונות הנותרים מסתתרת… גרוטאה!
זהו הפרק התשיעי בסדרת אנימציה המלווה את פרופסור ון-שמוהוק בחקר נושאים שונים בתחום הטרום-אלגברה. הפעם הפרק דן בנושא פעולת החילוק ופרופסור ון-שמוהוק מסביר מהם מספרים ראשוניים ומדגים את השימוש בנפה של ארטוסתנס למציאת מספרים ראשוניים. לבסוף מדגים הפרופסור הנכבד שיטות שמאפשרות לבדוק אם מספר מתחלק בכמה מספרים ראשוניים.
אנשים רציונליים שואפים בדרך כלל לפעול בצורה שתקדם את תועלתם האישית. הקביעה הזאת אמנם נכונה בתיאוריה, אבל כשהעניין נוגע גם לאנשים נוספים (או למדינות נוספות…) שגם להם יש אינטרסים משלהם, אפילו האנשים הרציונליים ביותר יבחרו לפעמים לפעול בצורה שתביא לתוצאות הגרועות ביותר מבחינתם.
בניסוי הנוכחי ניצור רצועה שגם אם גוזרים אותה לחצי, היא פשוט לא נגזרת – כמו קסם. הניסוי עוסק בתחום מתמטי שנקרא טופולוגיה, ומומלץ לבצע אותו מול אנשים אחרים ולהפתיע אותם.
בסרטון הזה נראה כיצד אפשר לסמן קבוצות מסוימות של מספרים ממשיים כקטעים על ציר המספרים. נערוך היכרות עם קטעים סגורים, קטעים פתוחים וקטעים חצי סגורים וחצי פתוחים.
המשפט האחרון של פרמה הצית את דמיונם של מתמטיקאים במשך למעלה משלוש מאות שנים. פייר דה-פרמה, שהיה משפטן צרפתי ומתמטיקאי חובב, ניסח את המשפט הפשוט לניסוח ולהבנה באמצע המאה ה-17. הוא כתב את המשפט בשוליים של ספר מתמטיקה והוסיף “גיליתי הוכחה נפלאה למשפט הזה, אך השוליים האלה צרים מלהכילה”.